פתח־דבר

עמוד:ז

פתח דבר בתקופת החשמונאים קמה בישראל כת של יראי שמים שהפליגו באהבת הי ובדבי קות בדרכיו . חלוקים היו אנשי הכת על כלל ישראל בעניינים של מצוות , והם פרשו מן הכלל כדי שיוכלו לעבוד את הי לפי דרכם בכל נפשם ובטהרה . דרכיה של כת זו ותורתה נודעו לנו מן המגילות הגנוזות שנמצאו לפני זמן לא רב במדבר יהודה . מגילת ההודיות היא אחת ממגילותיה של הכת , וכולה דברי שיר של השתפכות הנפש . הקורא במגילה זו יראה כמה חזק היה הרגש הדתי שפעם בלבותיהם של אנשי הכת , שהביאם לידי ייסוד שיטה משל עצמם . שירת ההודיות קרובה אל הקורא העברי מצד אחד ורחוקה ממנו מצד אחר . קרובה —לפי שהיא אמורה בדפוסים של מזמורי תהילים , שהיו לכל ישראל ביטוי מובהק לרגש הדתי ן ורחוקה — לפי שדפוסים אלה נתמלאו כאן רעיונות המיוחדים לדרכי מחשבתה של כת מדבר יהודה , ולרעיונות הללו נטבעו במגילת ההודיות מטבעות לשון מיוחדות —ואלה ואלה חוצצים בין הקורא לבין הדברים . במהדורתי זו השתדלתי להסיר את המחיצות ולהסביר לפני הקורא מה שלדעתי צריך הסבר , כדי שיוכל לעמוד על משמעותם של דברי המגילה וליהנות מן הקריאה בהם . המהדורה הזאת מיוסדת על ההעתק של ההודיות שביאוצר המגילות הגנוזות' לפרופ' א"ל סוקניק ז"ל . אבל צורת ההעתק כאן אינה כמו ביאוצר' י , שם ניתן הכתוב בצורה הדומה לכתב היד , כגון שהדברים כתובים בהמשך אחד , והכתב ממלא את כל השורה של העמוד , כמו בגוף המגילה , וכאן ניתן הכתוב בצורה שתהא נוחה לקריאה . לפיכך חילקתי את הדברים לטורים טורים , כדי שיהא מראה השיר ניכר בצורתו . אף יש בחלוקה זו כדי לסייע עם הקורא שיעמוד בקלות על מקומות ההפסק . מכל מקום לא נתכוונתי בחלוקת הדברים לטורים להכריע בעניינים של קצב . ההשלמות למקומות שהכתב לקוי שם' וליקויים אלה מרובים הם , נעשו על פי מקומות המקבי לים להם במגילת ההודיות עצמה , בשאר המגילות הגנוזות ועל פי המקרא , ובמקום שלא יכולתי להשלים בדרך זו השלמתי מסברה לפי עניות דעתי , כדי שלא ייפגע המשכם של הדברים . כל ההשלמות באו , כמקובל , בסוגריים מרובעים . מנעתי את עצמי מלסמוך את ביאורי על ההשלמות , ורק במקומות שלא היה בנוסח הלקוי כדי להסבירו מתוך עצמו סמכתי את ביאורי על ההשלמה והודעתי על כך במפורש . גוף כתב היד יש בו מחיקות ותיקונים שעשה בו הכותב . לא ציינתי אותם במה דורתי , כדי שלא להסיח את דעתו של הקורא מעיקר הכתוב , אלא נתתי בהעתקי את הנוסח שנתכוון לו הסופר לאחר שתיקן בו . מאותו טעם אף לא קבעתי סימנים לאותיות פגומות ולאותיות שקריאתן מפוקפקת . דברים אלה נקבע להם מדור מיוחד , חן ההערות המודפסות באותיות קטנות הבאות מתחת לנוסח המגילה . אף הבאתי

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר