|
עמוד:ב
הכרוכים בכל סוגיה . קבלתן והפרכתן של הדעות המובאות ( ויש גם שקיבלתי פירושים שנתקבלו לפני והפרכתי פירושים שהופרכו לפני , ( והצגתם של פירושים חדשים , נעשות בהתאם לעקרונות ההרמנויטיים המוצעים בספר . ההפנייה המתמדת לספרות הפרשנית והמדעית אף היא לא לשם אינפורמאציה בלבד באה אלא לשם הבהרת המיתודה — על כן הקורא את ה 9 נים בלי ההערות לא יכוון לכוונתו של הספר . מכיוון שהספר עוסק במיתודולוגיה , רצוני להקדים עוד הערה שראוי לה שתהיה לעיני הקורא . רבי אמר , 'אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ' ( עבודה זרה , יט ע"א . ( בדומה לזה כתב פיכטה י 'אין אדם יוצר את השקפתו המדעית מתוך רצונו החופשי וכאוות נפשו , אלא היא נוצרת בשבילו על ידי חייו , ולאמתו של דבר היא שורש חייו הפנימי והבלתי ידוע לו שנהיה להשקפה' ( על המושג של תורת המדע . ( מכאן גם מתפרש הלהט המיוחד שבו מתנהלים מאבקים מיתודולוגיים , כי אין איש שישמע בקור רוח כשאומרים לו שחייו סטו לסימטה עקל ק לה וצרה . גם דרך המחקר בחירתה מאהבה . בשנים שחלפו מאז יצאה לאור מהדורתו הראשונה של ספר זה , זכיתי לפשוט את דברי לא ביני לבין עצמי בלבד אלא גם ביני לבין חברי ותלמידי , שחידדו את דעותי , ולאו דווקא אלה שהודו לי , כי אם אלה שחלקו עלי . ספרים ומאמרים שהופיעו מאז הרחיבו את ידיעותי . ועל הכל , הכורח להעביר את הכרותי העיוניות במבחן המעשה הבהיר פרטים סתומים , גילה פגמים בשיטה שנעלמו ממני , והביא לידי גיבוש שינויים , תיקונים , והגבלות שלא חשבתי עליהן . כתוצאה מלימודי ונסיונותי בשנים אלה , התברר לי הצורך במהדורה מתוקנת של הספר , שתכלול לא רק ליטוש דברים שבסגנון אלא גם תיחום יתר של גבולות השיטה המוצעת וניסוח יותר מדויק או יותר מסויג של עקרונות ( כגון בדבר ביקורת הנוסח . ( כמו כן עמדתי על הצורך להוסיף עיונים מקיפים בנושאים בעייתיים ( כגון גישת 'ביקורת הצורה' או 'ביקורת הסוג , ( ' עדכון של סקירת מצב המחקר החדש של המקרא , דיון משלים של יסודות סגנון וסטרוקטורה שלא נידונו , ועל הכל , דוגמאות נוספות לניתוחים של היצירה כדמותה , בייחוד של הסיפור כדמותו . ברם , במהדורה השנייה , שיצאה לאור בירושלים בשנת תשכ"ו , מסיבות טכניות נתאפשר לי רק לתקן שגיאות דפוס ולהוסיף הערות מספר ( בעיקר ביבליוגראפיות ) ולצרף את ניתוחו של מזמור מו .
|
|