|
|
עמוד:9
מתברר כי משאלות החסידים האלה לא הצטמצמו רק בביטול גזרות הדת של אנטיוכוס אפיפאנס , אלא גם ייחלו לניצחון שלם של התורה , תחילה בגבולות , Vx-w-px אשר תטוהר מכל תועבות האלילות , ולבסוף גם בעולם כולו . האמונה החסידית בספר דניאל נשענת על התעמקות בנבואות עתיקות מהמקרא ועל פרשנות של סוגיות מקראיות לפי רוח התקופה . אליבא דאפרון ניתן אפוא לראות את ספר דניאל כמעין מדרש על דברי הנביאים הגדולים ( ירמיהו , ישעיהו , יחזקאל . ( כידוע , האידיאולוגיה החסידית של ספר זה היתה מלווה אמונה משיחית חזקה , שהיוותה יסוד להתפתחות מורשת תאולוגית ענפה ביהדות ובנצרות גם יחד , בפרט לאור העובדה שהחיבור שימש מקור השראה למחשבי קצין ולדורשי חוכמת הנסתר . המחקר המודרני נטה להפריז בהערכת העניין הזה . ישנם עדיין חוקרים רבים המושפעים בצורה מוגזמת מהתאוריות המפרידות בין האידיאולוגיה הדתית ובין הפעילות המרדנית המסויגת , כביכול , של החסידים ( כלומר זו הקשורה בביטול גזרות הדת בלבד , ( ועל כן הם נוטים לפרש את ספר דניאל באופן שכאילו משתקפת ממנו דתיות חסידית מסוגרת ומנוכרת לשאיפות המדיניות הבסיסיות של מרד החשמונאים . אפרון דוחה מכול וכול תאוריות מסוג זה ונותן להשגותיו ביטוי נמרץ במחקריו . לשיטתו , אין גם יסוד לטענה הוולהאוזנית כי ממלכת החשמונאים התיימרה להיות מלכות נצח , במטרה להגשים את ייעודי הגאולה . הוא הדין לגבי התאוריה שגרסה כי הפרושים החשיבו , כביכול , את מלכי בית חשמונאי לגחלי כס דוד המלך . אדרבה , טוען אפרון , מקימיה של מדינת החשמונאים לא התיימרו מעולם לתפוס את מקומו של בית דוד , אף לא להתעטף באצטלה של משיח גואל , אלא החשיבו את מדינתם כמדינה זמנית , הממלאת תפקיד מדיני ארעי עד אשר יבוא 'נביא אמת . ' התאוריות הנזכרות צצו , לדעת אפרון , גם על יסוד פרשנות מוטעית של 'הספרות הפסבדו אפיגרפית' הכתובה לאור הדגם של ספר דניאל . היא מוכרת מאוד בכינוי ' ספרות אפוקליפטית' ( מונח נוצרי במהותו , ( שעניינה תהליך הקץ העתיד להתרחש באחרית הימים . הכוונה לחיבורים כמו : צוואות י"ב השבטים , מזמורי שלמה , ספר חנוך , חזון ברוך , חזון עזרא , ספר היובלים , עליית משה ועוד . ברובם בולטת הופעת אישיותו הנשגבת והנערצת של מושיע גואל , כלומר משיח פלאי , העתיד להביא את הישועה המיוחלת לעולם בדרך הנס . מלומדים נטו למצוא בחיבורים אלה רמזים לחשמונאים ולתקופתם . אולם לדעת אפרון , טבועים בהם דווקא סימנים מובהקים של תפיסה נוצרית מאוחרת בזמן , מה גם שאין בהם התייחסות עניינית לעידן החשמונאי ולגיבוריו . לשיטתו , הגאולה המצטיירת בהם היא פחות לאומית ויותר קוסמית כללית הנוגעת גם לגויים , כל זאת בדומה לתיאורי הגאולה של הברית החדשה . בניגוד לספר דניאל ולחיבורים יהודיים אחרים מימי החשמונאים , מנשבת , לדעתו , בחיבורים הללו רוח של טינה ואיבה לעם ישראל ורבים מערכיו . הם מדגישים את הקרע והפילוג הפנימי בתוכו ומבליטים על רקע זה את דמותו הפלאית של המושיע השמימי העתיד לגאול את העולם , המתואר , לדעתו , בסגנון ובמונחים המוכרים גם כן מן הברית החדשה . אפיון מודע היטב לקרבה הרעיונית בין החיבורים האלו ובין מגילות קומראן , אשר
|
אוניברסיטת תל אביב. בית הספר למדעי היהדות
|