|
|
עמוד:13b
פרק נ ' 650 שחבלות יוחסין שבתורה ורבים מסיפוריה נראים לכאורה חסרי תועלת . הרמב " ם מפרט לשם מה נכתבו פרק נ " א 655 משל הארמון : דירוג בני - אדם מבחינת קרבתם לאל או ריחוקם ממנו . העבודה המיוחדת למעלגי האמיתות היא ריכוז המחשבה באל לבדו . לדרגה זאת של עבודת ה ' מגיע רק מי שהגיע לאהבת ה ' , ואין אהבת ה ' אמיתית אלא למי שזכה להשיג את האל השגה שכלית . השפע השכלי האלוהי השופע על האדם מהווה את הקשר בין האל לאדם . קשר זה מתקיים רק כל עוד האדם מרכז את מחשבתו בה ' ומפנה אותה מכל דבר אחר . התפילה , קריאת התורה ושאר המצוות מטרתן להרגיל את האדם לעסוק בציווח האל , להתרכז בחשיבה עליו ולא על דברים אחרים . לפי מידת שכלו של כל בעל שכל תהיה ההשגחה עליו , לכן האדם שהשגתו שלמה , ששכלו ממשיך להיות עם האל תמיד , תהיה ההשגחה עליו תמיד פרק נ " ב 666 השכל האלוהי המקשר בינינו ובין האל אופף אותנו תמיד והוא , ביחס אלינו , מלך גדול . לכן אדם הבוחר בשלמות חייב לנהוג בצנעה בכל דרכיו כאדם הנמצא בנוכחות מלך , מתוך יראה , ענווה ופחד מן האל . מטרת כל מעטף התורה היא השגת ההיפעלות הזאת . ואילו הדעות אותן לימדתנו התורה , והן השגת מציאותו יתעלה וייחודו , הן הדעות המלמדות אותנו את האהבה פרק נ " ג 668 חסד , משפט , צדקה פרק נ " ד 670 המלה " חוכמה " מציינת : א . השגת האמיתות שתכליתן השגת האל ; ב . סיגול המלאכות ; ג . סיגול מעלות האופי ; ד . הערמה ותחבולה . היודע את מכלול התורה לאמיתה ייקרא חכם מבחינת האמיתות שבה ומבחינת מידות - האופי להן היא מחנכת . אבל , מכיוון שהעניינים השכליים שבתורה מקובלים ולא מוכחים בדרך העיון , קבעו בספרי הנביאים ובדברי החכמים את ידיעת התורה כמין אחד ואת החוכמה במוחלט כמין אחר . אותה החוכמה במוחלט היא אשר כה מוכחים השינים השכלים שקיבלנו ללא הוכחות מן התורה . הפילוסופים מדברים על ארבע שלמויות : שלמות הקניין , שלמות הגוף , שלמות מעלות האופי ושלמות המעלות השכליות . רוב מצוות התורה מכוונות להשגת שלמות מעלות האופי . השלמות האמיתית היא שלמות המעלות השכליות , שתכליתה השגת האל . היא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי . ובה האדם הוא אדם . לאחר שיגיע האדם להשיג את ה ' , יתכוון בהתנהגותו תמיד לחסד , משפט וצדקה מתוך הידמות אל מעשיו יתעלה
|
|