|
|
עמוד:50
באגרתו כיחס לנדודי הסנהדרין ו 'וכיון דחרב כית המקדש ואזלו לבית תר וחרכה נמי בית תר ואיפליגו רבנן לכל צד . ' רבן גמליאל שעמד בראש הסנהדרין ביבנה מת , ככל הנראה , עוד לפני פולמוס של קיטוס , ואילו בנו , רבן שמעון בן גמליאל , עלה לנשיאות רק אחרי מרד בר כוכבא באושה שבגליל . אי לכך לא ברור מי עמד בראש הסנהדרין בביתר . עם זאת מאלפת ביותר , לעניין מעמדה של כיתר וחשיבותה , העובדה שרבן שמעון כן גמליאל שהה בה , והוא בעל המסורת , שהובאה לעיל , ביחס לכתי הכנסיות הרבים שנתברכה בהם כיתר . במסורת תנאית נוספת המתייחסת לביתר והאמורה משמו נאמר כדלקמן : 'תני , רבן שמעון בן גמליאל אומר : חמש מאות סופרים היו בביתתר והקטן שבהן אין פחות מחמש מאות תינוקות ... ומכולם לא נשתייר אלא אני - ' . ' . .. רשב"ג מעיד , אפוא , על עצמו שהיה תלמיד של בית רבן בביתר . יתכן שיש להבין מכך מה טעם לא נתמנה לראש מוסדות ההנהגה לאחר מות אביו , שכן מסתבר שהיה עדין צעיר לימים . עם זאת יש בדברים משום ראייה שרשכ"ג שהה בביתר כבר לפני מרד _בר כוכבא , שכן לאחר המרד עלה לנשיאות , ואין להניח , אפוא , שבימי המרד עצמם עדין היה בגדר תלמיד . סיכומו של דבר , מצודתם של לוחמי בר כוככא כביתר צמחה מתוך יישוב יהודי מרכזי . לא זו בלבד שביתר היתה מקום יישוב חשוב , אלא אף הסנהדרין ומשפחת הנשיאות עברו אליה , ככל הנראה עוד לפני מרד בר כוכבא . בהעברתם של מוסדות ההנהגה לביתר , יש לראות חלק בלתי נפרד מההכנות למרד בר כוכבא . מסתבר שבכך משתקפת הנהייה לירושלים , והתקווה לשחרורה תוך החזרת עטרת הסנהדרין ליושנה בירושלים . בצד חיזוקה של ביתר מבחינה אדמ יניסטרטיווית מדינית , שיש כה משום פרישת רקע רוחני למרד , אין ספק שעיבו את ביתר והשלימו את ביצוריה , על מנת להכשירה למבצר עוז ולקרש קפיצה לקראת שדורור ירושלים . 23 אגרת רש"ג , מהד לוין עמי ' = ) 10 ומתוך שחרב בית המקדש הלכו ( חכמים ) לביתר , ומשחרבה גם ביתר נחלקו ( נתפזרו ) חכמים לכל צד . ( ' דווקא העובדה המתמיהה לכשלעצמה שיבנה אינה נזכרת בדברי רש"ג . מוכיחה , ככל הנראה . כי אין הדברים מבוססים על דברי התלמוד הבבלי בסנהדרין ( יז , ב _< שצוטטו לעיל , אלא שהיה לפני רש"ג מקור נוסף . 24 ירוש , ' תעניות ם"ד , סט ע"א והשווה בבלי , סוטה מט , ב . 25 יתכן שבתקופה בין פולמוס של קיטוס לבין מרד בר כוכבא שהתה הסנהדרין תקופה מסוימת גם בלוד . וראה גי אלון . תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד , א , תל אביב תשי"ט , עמ . 294-291 אלון גם מעמיד על המצאותם של הסנהדרין ובית הנשיא בביתר , אלא שהוא מסיק מן המקורות רק על ימי המרד עצמם , וראה : ג' אלון , תולדות היהודים , ב , תל אביב תשכ '' א , עמי . 40-38
|
|