מעורבות יהודית בתנועות רדיקליות וסוציאליסטיות

עמוד:29

מעורבות יהודים בתנועות פוליט וית רדיקל וית במזרח אירופה יהושע צימרמן במחצית המאה שקדמה למלחמת העולם הראשונה היתה האימפריה הרוסית בית למגוון מסחרר של תנועות פוליטיות קיצוניות . במאה ה , 19– בשעה שרוסיה קפאה על שמריה מבחינה כלכלית , פוליטית וחברתית בהשוואה לשכנותיה במערב אירופה ובמרכזה , השתכנעו הגורמים המתקדמים במדינה יותר ויותר כי הדרך היחידה לשחרור החברה הרוסית כולה היא בהפלתו של השלטון הצארי באלימות . השינויים הליברליים הרבים שבוצעו בתקופת כהונתו של הצאר אלכסנדר השני ( 1881-1855 ) ובהם ביטול מעמד הצמיתים , רפורמות צבאיות ומשפטיות והקמת מוסדות ממשל עצמאי מקומי ( זמסטבו , ( הגבירו את הרצון לשינוי חד במצב . אך בסוף שנות ה60– ותחילת שנות ה70– של המאה ה , 19– כשנתברר כי מרשימה לא פחות היתה צמיחתו של הב 5 נד באותה תקופה . הוא נעשה , מבחינה אלקטורלית , למפלגה המצליחה ביותר ב"רחוב היהודי . " גם במקרה של הב 5 נד היו כמה גורמים שפעלו לטובתו , מעל ומעבר לתחושת המשבר הכללית . בתקופה של אלימות גואה ופוגרומים נגד יהודים , רק הב 5 נד לבדו היה יכול להישען על עשרות שנות ניסיון ולארגן ביעילות כוחות להגנה עצמית . כן שיחקה לטובתו העובדה שבשלהי שנות ה30– התייצב שיתוף הפעולה עם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית ( פפ"ס ) על בסיס מוצק מאי פעם , ובכך הוא העניק לאוכלוסייה היהודית תקווה כלשהי להינצל מבידודה המסוכן בתוך החברה הפולנית . בהקשר הזה ראוי לציין גם ששינוי עמדתה של המפלגה הקומוניסטית הפולנית מקו העוין בקנאות את הב 5 נד כמפלגה "סוציאל–פאשיסטית" לקו הדוגל בשיתוף פעולה עמה במסגרת "החזית העממית , " חיזק אף הוא את מעמד הב 5 נד ( וכך גם פיזורה של המפלגה הקומוניסטית הפולנית ב1938– בידי הקומינטרן , בהוראתו של סטאלין . ( הב 5 נד , מצויד בתמיכה הציבורית הרחבה שרכש זה מקרוב , חזר להתמודד בבחירות לראשות הקהילות היהודיות שאותן החרים זמן ארוך , ועשה זאת בהצלחה מרובה . מרשימים עוד יותר היו הישגיו בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב , 1938– שאז זכה , לדוגמה , ב17– מבין 20 המושבים שזכו בהם מפלגות יהודיות בוורשה , ב7– מתוך 11 בלודז' וב10– מתוך 15 גם בביאליסטוק וגם בלובלין . ערב מלחמת העולם השנייה היה יכול הב 5 נד לטעון ששיעור התמיכה בו במרכזים העירוניים העיקריים של יהודי פולין עולה על שיעור התמיכה בכל מפלגה אחרת . פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 סימן את ראשית הקץ של העם היהודי בפולין ( וגם במדינות הבלטיות . ( ואף על פי כן המשיכו הארגונים הסוציאליסטיים היהודיים , ובהם הב 5 נד , לפעול בחשאי ובאופן שלדי עוד במשך שנים תחת השלטון הנאצי . בשלהי 1942 הוקם בוורשה ארגון יהודי לוחם מאוחד , שכלל נציגים ציוניים , ב 5 נדיסטיים וקומוניסטיים . הארגון הזה עמד בראש המרד בגטו באפריל . 1943 עם שובם של הניצולים מן המחנות , מיחידות הפרטיזנים ומברית המועצות , התחדשו חיי המפלגות היהודיות לפרק זמן קצר , אף שהרוב המוחלט של יהדות פולין ששרדה לאחר המלחמה ניצל את ההזדמנות ועבר מערבה בשנים . 1947-1946 וכפי שאירע גם בברית המועצות בשנות ה , 20– המשטר הקומוניסטי המתחזק מיום ליום החליט אז לחסל את מה שנותר מן המפלגות היהודיות . הסטאליניזם והסוציאליזם היהודי , מתברר , לא עלו בקנה אחד זה עם זה . לקריאה נוספת : אלטשולר , מרדכי . היבסקציה בברית המועצות , 1930-1919 ספרית פועלים , תל–אביב , . 1981 בלטמן , דניאל . למען חירותנו וחירותכם : הבונד בפולין , 1949-1939 יד ושם , ירושלים , . 1996 בלשן , צביה . איחוד מפולג : הברית העולמית של מפלגות פועלי ציון , 1920-1907 מכון בן–גוריון לחקר ישראל , הציונות ומורשת בן–גוריון ואוניברסיטת בן–גוריון בנגב , שדה בוקר ובאר שבע , . 2004 גארנצ'ארסקה–קדרי , בינה . בחיפושי דרך : פועלי ציון שמאל בפולין עד מלחמת העולם השנייה , אוניברסיטת תל–אביב , תל–אביב , . 1995 גלברד , אריה . בסערת הימים : הבונד הרוסי בעתות מהפכה , אוניברסיטת תל–אביב , תל–אביב , . 1987 גלברד , אריה . סופו לא כתחילתו : קצו של הבונד הרוסי , אוניברסיטת תל–אביב , תל אביב , . 1995 מינץ , מתתיהו . בר בורוכוב : המעגל הראשון , ( 1906-1900 ) אוניברסיטת תל–אביב והקיבוץ המאוחד , תל–אביב , . 1976 מישקינסקי , משה . ראשית תנועת הפועלים היהודית ברוסיה : מגמות יסוד , הקיבוץ המאוחד , תל–אביב , 1981 פרנקל , יונתן . נבואה ופוליטיקה : סוציאליזם , לאומיות ויהודי רוסיה , 1917-1862 עם עובד , תל–אביב , . 1989

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא