|
|
עמוד:4
מעורבות יהודית בתנועות ליברליות היהודים של צפון אמריקה ומערב אירופה פסעו זו בצד זה החילוניות עם פיתוחו של אתוס חדש של + דמה חברתית . דבר זה נכון בייחוד לארצות הברית , שבה עמדו במאה ה20– רבנים מן התנועה הרפורמית ומן התנועה הקונסרבטיבית בחזית תנועת שוויון הזכויות לשחורים . בכל רחבי העולם המערבי המודרני היו נשים יהודיות מחלוצות התנועה הפמיניסטית והיו מיוצגות בה ובפיתוח העבודה הסוציאלית בשיעור גבוה בהרבה ממספרן היחסי ( ברטה פפנהיים , שייסדה בשנת 1913 את "ליגת הנשים היהודיות , " וניהלה מסע צלב עולמי נגד הסחר ב"עבדות לבנה , " היא דוגמה נאה של מגמות אלו . ( אפילו המסע היהודי נגד אנטישמיות הכיל לעתים קרובות סדר–יום של רפורמות פוליטיות . ארגונים להגנת יהודים נקטו פעולות משפטיות נגד אנטישמים לא רק מתוך העניין העצמי שיש להם בכך , אלא גם מתוך אמונה כנה שהאנטישמיות חותרת תחת החברה הליברלית כולה וכי חיסולה יהיה בבחינת תרומה חשובה להקמתה של חברה צודקת וחופשית . הערכים במדור זה המוקדשים לאישים מדגימים כי בפוליטיקה , לא פחות מאשר בתרבות הגבוהה , התפתחות היסטורית היא סך כל הפעולות שעושים יחידים , שגם מעצבים את העולם הסובב אותם וגם מעוצבים בידו . כמחצית מהאישים הנדונים כאן בלטו בפעולתם בזרמים הרבים בימינה ובשמאלה של התנועה הציונית . אחרים היו מייסדיהן ומנהיגיהן של תנועות רדיקליות ברחבי אירופה , אמריקה והמזרח התיכון . היהדות והתרבות היהודית נמצאו לעתים קרובות מחוץ למעגל תודעתם של רדיקלים לא ציוניים , ועם זאת חומרתה של חילוניותם מעידה על מקורם בסביבה העירונית , הרב–לשונית , להוטת האינטלקטואליות , שהיתה אופיינית לחברה היהודית במאות ה19– וה . 20– מעורבות יהודית בפוליטיקה הליברלית בצפון אמריקה עד 1945 ג'פרי בראהם לוי מעורבותם של יהודים בפוליטיקה הליברלית בצפון אמריקה משקפת את ביטויה הרווח של המדיניות הליברלית או הפרוגרסיבית בתקופות מסוימות , ואת הבדלי הסגנון של המדיניות הזאת בין ארצות הברית לקנדה . ברמה הבסיסית ביותר , ליברליזם משמעו מחויבות להגבלת כוח הממשל והשתתתו על שלטון החוק , על זכויות הפרט ועל הפרדה של ממש בין הדת למדינה . משמעות הדבר מן הבחינות הפוליטיות והמפלגתיות משתנה , עם זאת , בהתאם לזמן ולכל אחת מבין שתי המדינות . ראוי לציין גם שהיהודים פירשו על פי דרכם את המחויבויות הליברליות העומדות בבסיס העמדה הזאת אך משתנות מדי פעם בפעם . הגם שלא כל היהודים היו ליברלים על פי השקפתם , רבים מהם תמכו בעמדות ובמועמדים ליברליים , מתוך אמונה שהם ייטיבו לשרת את האינטרסים ואת הביטחון של היהודים . דפוסי המעורבות הפוליטית של היהדות האמריקנית עוצבו כבר בתקופה המהפכנית באמריקה . היהודים , שמספרם הגיע בשנת 1775 ל 2 , 500– נפש לערך , היו אמנם בעלי זכויות אזרח , אך לא זכו לשוויון פוליטי מלא . רובם היו " ויגים " ( Whigs ) שתמכו נמרצות בהשגת עצמאות מבריטניה , אם כי היו בהם גם " טורים " , ( Tories ) שהיו הנאמנים לשלטון הבריטי . בעקבות המלחמה גבר לחץ היהודים לשוויון זכויות . רוב המדינות החשובות באמריקה שהיו בהן תושבים יהודיים ביטלו עד סוף המאה ה18– את הקריטריונים הדתיים שמנעו מיהודים השתתפות בבחירות ומילוי משרות ציבוריות , אך כמה מדינות המשיכו ליישם את ההגבלות האלה שנים לא מעטות במרוצת המאה ה . 19– דאגה מיוחדת עורר מבחן שבועת האמונים , שבה חויבו כל המבקשים למלא משרה ציבורית להכיר בברית החדשה . יהודים , ובהם מנהיגים קהילתיים , ביקשו להסתמך על הפטריוטיות ועל השירות הצבאי שלהם כדי לבסס את טענתם שיש לנהוג שוויון כלפי בני כל הדתות . היהודים כבר לא הסתפקו בסובלנות , כמו באירופה ובמושבות , ועמדו על זכאותם לזכויות אזרח מלאות . ואף על פי כן , היבט אחד של המדיניות הישנה נותר בעינו : יהודים המשיכו לראות בתביעתם לשוויון זכויות עניין שאין להפריד בינו לבין ההגנה על הציבור היהודי ועל היהדות . בעשורים האחרונים של המאה ה18– התחיל תהליך מדורג של ניתוק הדת מהממשל במישור המדינתי ובמישור הפדרלי , סימן היכר של המדיניות האמריקנית שייחד את ההתנסות היהודית באמריקה מזו שבקנדה ובמקומות אחרים . נראה כי שום עניין לא שימש גורם מניע בפעילות הפוליטית היהודית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|