תל–אביב – קלות הדעת והנשיאה בעול

עמוד:383

עברו פועלים בדרך אל "מטבח הפועלים" של חנה מייזל , לאכול את מנת המרק הקלוש . הם שמעו את הקולות ובזו לעשירי העולם . הקיטוב המעמדי הזה היה בגדר סימן נוסף להתהוותה של תל–אביב ככרך גדול . תל–אביב בתרבות העברית אבל בינתיים יצרה תל–אביב עובדות חדשות בחיי התרבות . המשוררים , הסופרים ואנשי הרוח של אודסה היהודית – שעמם נמנו אחד העם , ביאליק , רבניצקי , פיכמן , ש' בן–ציון , בן–עמי , טשרניחובסקי , שטיינמן , שלונסקי ורבים אחרים , שנמלטו מרוסיה – השתקעו בתל–אביב , שכן גם בשבילם היתה תלאביב סמל לארץ–ישראל החדשה ולחזונה . אחריהם באו רבים מאנשי הרוח העבריים של ורשה ושל ברלין . ביאליק חידש את הוצאת הספרים "דביר , " שאחריה קמו בעיר כמעט כל הוצאות הספרים העבריות החשובות . יצאו בה לאור כתבי עת ספרותיים כמו הדים , כתובים , מאזניים , וכמעט כל כתבי העת הנוספים כמו גיליונות , טורים , גזית , מחברות לספרות . בעיר נוסדה אגודת הסופרים בראשותו של ביאליק , וגם "הצעירים המורדים , " שיצאו נגד בכורתו של ביאליק , התגוררו בה . בתלאביב יצאו לאור כמעט כל העיתונים היומיים העבריים , ועם ריבוי העליות – גם כמעט כל העיתונים הלועזיים . "המוסדות הלאומיים" התרכזו אמנם בירושלים , שבה ישב השלטון הבריטי , אבל רוב מוסדות הציבור , ובהם מפקדת ה"הגנה , " קבעו את משכנם בתל–אביב . ההסתדרות הקימה תחילה את מוסדותיה בירושלים , אבל אחרי תקופה קצרה עברה לתלאביב , שנעשתה למרכז האמיתי של הפעילות הכלכלית והחברתית של היישוב . התאחדות בעלי התעשייה התמקמה בעיר וכמוה גם "המרכז החקלאי" של ההתיישבות העובדת ואפילו מרכזה של "התאחדות האיכרים . " המרכזים של הרוב המכריע של תנועות הנוער היו בתל–אביב , ומאליו מובן שגם אלה של אגודות הספורט . האוניברסיטה העברית נבנתה אמנם בירושלים , אבל בכל שנות המנדט הבריטי גבהה מעין מחיצה בינה לבין הפעילות העברית בארץ . בתל–אביב צצו ניצני שלוחות אוניברסיטאיות , שהיו לימים לאוניברסיטה של תלאביב . בתל–אביב התרכזו גם מוסדות האמנות והתרבות , אופרה , שמנצחה היה גולינקין , מבית האופרה של סנט–פטרבורג , תזמורות ומקהלות . היה זה אך טבעי שכאשר נוסדה התזמורת היה זה אך טבעי שכאשר נוסדה התזמורת הארצישראלית ( לימים הפילהרמונית ) היא קבעה את מושבה בתל-אביב . בתמונה : לנרד ברנשטיין מנצח על קונצרט התזמורת בפתיחת "היכל התרבות" ב1957-

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר