תל–אביב – קלות הדעת והנשיאה בעול

עמוד:379

בארון , יוסף אהרונוביץ , דוד שמעונוביץ – ראו בשכונת נוהצדק , בת עשרים וחמש השנים , ישוב כמו כל ישוב יהודי אחר בכל מקום בעולם , ואילו תל–אביב נראתה להם כמין צעצוע שנועד לשעשע את התיירים . עגנון , שנוה–צדק ונוה–שלום ויושביהם תופסים חלק נכבד בספרו תמול שלשום , פוטר את השכונה החדשה בכמה שורות וכותב שיושביה "נתנו את דעתם לבנות להם מעונות קיץ שאדם מוצא בהם מרגוע אחרי עמל היום . אשתו ובניו ובנותיו יושבים באוויר נאה ואינם מתייראים מן הגרענת ומשאר תחלואי הארץ . " על עגנון , שהיה אז מזכיר בית משפט השלום העברי וצעיר נאה ומטופח , מסופר שהיה רגיל לשוטט בשכונה החדשה והיה הולך ברחוב הראשי לאטו , ומסובב ראשו ימינה ושמאלה , כדי לראות אם בנות העיר הנאות , היושבות במרפסות בתיהן , צופות בו . נימת לגלוג דומה אתה מוצא בתיאור של הסופר אהרון ראובני , תושב ירושלים . בספרו האוניות האחרונות כתב על תל–אביב , כי יש בה "כמה מאות תלמידים , משפחותיהם , חנוונים , בעלי בתי מלון , בעלי פנסיונים ומורים , שהתפרנסו מתלמידים ומהתרומות שנקבצו בשביל הגימנסיה , ופקידי הבנק היהודי והמשרד הארץ–ישראלי , " והוא ממשיך : "על כן היה לה לעיירה מראה של חגיגיות מתמדת , בבואת חיים קלים ורחוקים מדאגה , חיי טווסים . " אבל תל–אביב עלתה וצמחה , בית אחר בית . חמישה רחובות ושדרה אחת עברו לאורך השכונה ורוחבה : אחד–העם , שדרות רוטשילד , ליליינבלום , יהודה הלוי , והרחוב הראשי , ההולך מפסי הרכבת אל הגימנסיה , שנקרא על שם הרצל . מורי הגימנסיה , שבנו את בתיהם ברחוב הגובל לבית–הספר ממערב , ביקשו אמנם לקרוא את רחובם על שם הסופר פרץ סמולנסקין , אך לא היה זה נאה כי מורים ומחנכים יעניקו לרחוב שם לועזי , ולפיכך קראוהו "השחר , " על שם כתב–העת שערך סמולנסקין . כחלוף שנה לייסוד תל–אביב , קמה מצפון לה שכונה של בעלי–מלאכה : נחלת–בנימין . שם השכונה היווה מקור לבדיחות , וסופר כי קראוה בשם זה כיוון שאמרו : אם תיתן לנו ההסתדרות הציונית כספים , נאמר שעל שם בנימין הרצל נקראה , ואם ייתן הברון רוטשילד כספים , נאמר שעל שם בנימין רוטשילד נקראה . ואחרים אמרו כי נקראה בשם זה מאחר שמזכיר השכונה היה הסופר ר' בנימין , ומשכילי נוה–צדק ותלאביב שבאו לבקרו היו אומרים "הבה נלך לנחלת בנימין , " וכך נשתרש השם . מבט מגימנסיה "הרצליה" על רחוב הרצל , הרחוב הראשון של תל-אביב ( 1910 )

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר