|
|
עמוד:377
בעקבות כך החלה יציאה רחבת היקף של יהודים מסאלוניקי . רבים מהם עלו לארץ–ישראל . בין השנים 1932 ו1934– הגיעו לארץ כ 10 , 000– מיהודי סאלוניקי . מבחינה תרבותית היתה קהילת יהודי סאלוניקי מידרדרת והולכת . בתי ספר פרטיים רבים נסגרו ( ובכללם בתי הספר של כי"ח , שפעלו בעיר עשרות שנים ) בעקבות האיסור שהטילה הדיקטטורה של מטאקסס שעלתה לשלטון בשנת 1936 על הוראה בשפות זרות והלחץ שהופעל על היהודים להתבולל או להגר . הקבוצה הערנית ביותר בציבור היהודי היתה הקבוצה הציונית , שהמשיכה להחזיק מועדוני חינוך וספורט , כגון " מכבי , " "בני ציון , " "המועדון החדש , " בית"ר , "מזרחי , " " אגודת הצעירים היהודיים" ועוד . בשלהי שנות ה30– חדלו גם אלה לפעול ורבים עזבו את הארץ . בערב מלחמת העולם השנייה היו יהודי סאלוניקי כמעט שני שלישים מיהודי יוון , אך רק כחמישית מאוכלוסייתה של העיר . תפוצתם הכוללת של העיתונים היהודיים שיצאו בעיר ( שניים בצרפתית ושניים בג'ודזמו ) ירדה לכדי 6 , 000 עותקים . הנאצים בבואם השמידו 90 % מן היהודים שנותרו בסאלוניקי והחריבו את אוצרות התרבות העשירים שלהם . עם סיום מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר רק קומץ מיהודיה . תל–אביב – קלות הדעת והנשיאה בעול שלמה שבא ביום החמישי של חול המועד פסח , ה11– באפריל , 1909 כ' בניסן תרס"ט , התכנסו נציגיהן של שישים ושש משפחות מיפו ומהשכונות היהודיות הסמוכות לה להגרלת המגרשים שעליהם ייבנו בתיהם בשכונה החדשה העומדת לקום . וכך מונצח המעמד במצלמתו של הצלם שנכח במקום : בלב החולות מצטופפת חבורה של אנשים ונשים . על גבעה ממולם עומד אדם בודד ומטיל צל ארוך . האגדה מספרת כי היה זה המשוגע של יפו , שכפי המסופר , צעק : " משוגעים ! אתם בונים על חול " ! בגבעה שעליה עמדו תושבי השכונה לעתיד , זכה המהנדס מאיר דיזנגוף , ושם הוא בנה את ביתו . חלפו שנתיים ודיזנגוף אף נבחר לראשות הוועד של השכונה . ואחר כך , כשהוכרזה השכונה לעיר , נבחר דיזנגוף לכהן כראש העיר , ושימש בתפקיד זה כעשרים וחמש שנים . את ביתו תרם בחייו להקמת מוזיאון לאמנות . שלושים ותשע שנים ועוד 15 ימים אחרי אותה הגרלה , ביום שישי , ה' באייר תש"ח , ב14– במאי , 1948 הכריז דוד בן– תצלום של שישים ושש המשפחות שהתכנסו בלב החולות להגרלת המגרשים שעליהם תוקם "אחוזת-בית , " לימים תל-אביב , "העיר העברית הראשונה"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|