|
|
עמוד:364
שהביאו עמם מהבית הישן ושל המציאות האמריקנית . בשנת 1910 היו ברובעי המהגרים של ניו יורק שש מאות בתי תפילה , שלפעמים היה כל אחד מהם לא יותר מכמה חדרים שכורים בבית דירות . רובם של המוסדות האלה הוקמו בידי מהגרים יוצאי עיר או מחוז מסוים באירופה . היו בהם ה"חדר" המסורתי , שבו למדו ילדים קצת עברית בשעות אחר הצהריים , אחרי הלימודים בבית הספר הציבורי הכללי , מוסדות צדקה וכן ה"לאנדסמאנשאפטים" הנפוצים ( שמספרם בשנת 1910 הוערך ב ( 2 , 000– והם היו מענה למקצת צורכי הדת והרווחה של המהגרים . לרבים , שדבקו במסורת , היו הכורח לעבוד בשבתות , העדרה של סמכות אורתודוקסית ופיתויי הסביבה גורמים שרופפו את קשריהם לאורח החיים הדתי . גורמים אלה , בצירופה של אווירת הפתיחות השוויונית ורודפת ההצלחה , שחררו שטף שאין דומה לו של אנרגיה תרבותית ואינטלקטואלית מכל סוג ולכל טעם , אנרגיה ששאבה מהעולם הישן והחדש גם יחד . גם דרמה , גם בידור עממי העיתונות ובימת התיאטרון היו הזירות הציבוריות הגדולות שבהן נדונו העניינים התרבותיים והציבוריים ובהן נמצא ביטוי גם לדרמה וגם לבידור העממי . בעיתונים ניתן למצוא חדשות , ייעוץ , סיקור של האירועים הפוליטיים בארץ ובחו"ל וביקורת ספרות , בצד רומנים–בהמשכים שזכו לפופולריות עצומה ועסקו בחיי היומיום ובהשפעה החזקה של השינויים החברתיים שהביא העולם החדש . העיתונים מילאו גם תפקיד מרכזי בפרסום יצירותיהם של סופרי היידיש החשובים , שהיו מופיעות בהמשכים שבועיים . כתבי עת ספרותיים ופוליטיים הציעו מזון רוחני מתוחכם יותר . בפרשנותה של אמריקה למהגרים ובהזדהות עם קשיי קליטתם נסתייעה העיתונות הכתובה בבימת התיאטרון . מלודרמות אסקייפיסטיות , בידור מוזיקלי ומערכונים משעשעים של הבימה הזעירה , ולעתים גם דרמות רציניות , משכו קהלים נרחבים בהעלאת נושאים הקשורים בחיי המשפחה , בעלילות גבורה של יהודים ובאירועי הזמן וגם באמצעות עיבודים של רפרטואר אירופי . הסופר אירווינג האו קרא לצירוף הזה של התרגשות , שחרור רגשי ובידור : "תיאטרון של פסטיבל . " להיסטוריה התרבותית של יהודי ניו יורק , כמו ליהודי ארצות הברית בכללם , היה חוק הגבלת ההגירה , שנתקבל בשנת 1924 וסגר את שעריה של אמריקה בפני מהגרים ממזרח אירופה , האירוע רב החשיבות של השנים שבין מלחמות העולם . התוצאה המובנת מאליה שלו היתה בתנודה התרבותית שבאה בעקבותיו : הדור השני הדובר אנגלית התרחב במספרו ובהשפעתו ואילו דור המהגרים דוברי יידיש , על עולמו התרבותי , הצטמק בהדרגה . בצד התפתחות זו , ובקשר עמה , החלו יהודים שנעו במעלה הסולם הכלכלי להתפרש על פני שכונות ורבעים מרוחקים יותר ממרכז העיר , דבר שהביא לירידה נוספת בהשפעתו המכרעת לשעבר של המרכז הגיאוגרפי של תרבות היידיש . באזורי המגורים החדשים החלה מתעצבת צורה חדשה של אתניות יהודית , שבה דרו בכפיפה אחת שתי הזהויות , זו שעוצבה בבתי הספר הציבוריים , בצד זו שביטאו המוסדות היהודיים שעברו תהליך של מודרניזציה . ברחוב , בבתי הספר הציבוריים , באוניברסיטאות ובמקומות העבודה התחברו יהודים בעיקר לעמיתיהם היהודיים ויהודיותם נחשבה למובנת מאליה . אבל גם בקרב הדור ה"אמריקני , " ולעתים קרובות בתוך אותה משפחה , עדיין היו מי שנשארו קשורים לתרבות היידיש של שנות ההגירה ההמונית . אירועי העולם הותירו רושם עמוק על הסופרים , האמנים ועמיתיהם . הדבר הזה בלט בייחוד בניו יורק , מוקד החיים התרבותיים והפוליטיים של היהודים . הערצתה או גינויה של ברית המועצות פילגו פוליטית את השמאל היהודי והשפיעו על שיתוף הפעולה התרבותי ככל שהיה קיים . ( חלק ניכר של האינטלקטואלים היהודיים , בדומה לעמיתיהם האמריקניים , היה מזוהה עם השמאל הקוסמופוליטי ( . בשנות ה20– התנהלו בתוכו ויכוחים על תוקפה של הלאומיות היהודית ; בראשית שנות ה , 30– שנות המשבר הגדול – נעשו הידלדלותו של מעמד הפועלים היהודי והגזענות הבוטה לעיקר עניינו של השמאל הרדיקלי , ובמחצית השנייה של העשור תפסה את מקומם עלייתם של הנאצים לשלטון . בחלק אחר של האוכלוסייה הזו חיזקה הציונות את זהותו האתנית החילונית , בעיקר בשנות ה , 30– כאשר תוכניותיה התרבותיות והפילנתרופיות החלו לצבור תאוצה . משנזכרים באירועים אלה , ניתן להבין את מורכבותה של ההיסטוריה התרבותית של התקופה . דו–תרבותיות יהודית ככלל , ציינה את התקופה שבין המלחמות בניו יורק דותרבותיות יהודית , אם הלשון היא אמת המידה . עיתונות היידיש – חמישה יומונים בתפוצה כוללת של 384 , 000 בשנת – 1925 עדיין נותרה אמצעי עיקרי לתקשורת עם הציבור היהודי וייצגה קשת אידיאולוגית רחבה . ( בשנת 1923 היה הפרייהייט הפרו קומוניסטי ליומון החמישי ( . הרומנים שהופיעו בהמשכים בעיתונים החלו להופיע בספר , דבר ששיקף את הגידול בעניין ובשפע הכלכלי . ספרות יידיש הרחיבה את טווח נושאיה : טרגדיות היסטוריות , מחירם של השינויים החברתיים ב"בית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|