תרבות בירושלים בימי המנדט

עמוד:354

טעאטער" – "התיאטרון הוורשאי היהודי החדש , ( " וב1932– הקים מיכאל וייכרט את "יונג–טעאטער" " ) תיאטרון צעיר , ( " שהתפרסם כתיאטרון אוונגרד , אשר העלה מחזות בעלי מסרים פוליטיים רדיקליים . התיאטרון סבל בשל כך מרדיפת השלטונות ונאלץ לשנות את שמו מדי פעם . בוורשה פעל גם תיאטרון רוויו , במתכונת הקברט הפולני הספרותי , "עזאזל" , ( 1926 ) מייסודו של הבמאי דוד הרמן . חרף רמתו הגבוהה של התיאטרון הדרמתי ביידיש – שזכה אף לאהדה יוצאת דופן מהעמיתים הפולנים – הוא מעולם לא ידע רווחה כלכלית ואף משכן קבוע לא היה לאף אחת מהלהקות ( זאת בניגוד לתיאטרון הפופולרי הקל . ( לבד מהתחרות הלא הוגנת עם התיאטרון הבידורי צריכות היו הלהקות הדרמתיות להתמודד גם עם הרדיו , עיתונות ההמונים והקולנוע . היתה זו התמודדות שהכישלון בה היה ידוע מראש , אך עובדה זו לא ריפתה את ידיהם של הבמאים והשחקנים המסורים לעניין . גם בתחום הקולנוע ( ר' הקולנוע היהודי בפולין במדור זה ) תפסה ורשה מקום חשוב והיוותה מוקד משיכה למפיקים ושחקנים יהודים מאירופה ומאמריקה . גם שני כתבי עת שעוסקים בתעשיית הקולנוע הופיעו בעיר במשך השנים ( פילם–וועלט , 1929-1928 ופילם–נייעס , . ( 1937-1936 תעשיית הסרטים היהודיים הפיקה עשרות רבות של סרטים , שרבים מהם היו מיועדים גם לייצוא . לקריאה נוספת : נתן גרוס , תולדות הקולנוע היהודי בפולין , 1950-1910 ירושלים תש"ן . חנא שמרוק ושמואל ורסס ( עורכים , ( בין שתי מלחמות עולם : פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם , ירושלים תשנ"ז . נתן כהן , ספר , סופר ועיתון : מרכז התרבות היהודית בוורשה , , 1942 -1918 ירושלים תשס"ג . a Yiddish Literary Center" , Polin , 3 ( 1988 ) , Chone Shmeruk , "Aspects of the History of Warsaw as תרבות בירושלים בימי המנדט מוקי צור בתחילת דצמבר 1917 צלצלו הפעמונים ברחבי אנגליה : ירושלים נכבשה בידי צבא אלנבי , אחרי 400 שנים של שלטון עותמאני , והחלו שלושים שנות שלטון בריטי בעיר . לירושלמים ( כ28– אלף יהודים ו22– אלף ערבים ) היה זה סופה של תקופת בלהות : מזון , סדר , שיבת הגולים הביתה . על הפרק עמדה מהפכה תרבותית ומדינית . כמה שבועות לפני הכיבוש פורסמה הצהרת בלפור , ברוסיה פרצה המהפכה הגדולה . מה צופה לירושלים העולם החדש ? אליעזר בן–יהודה , שכמה שנים קודם לכן ביקש להנהיג לוח חדש שלפיו יתחיל מניין השנים מחורבן הבית , הזדרז להודיע ( מארצות הברית שבה שהה אז ) כי עם שחרור העיר משלטון התורכים מתחילה ספירה חדשה . המוזיקולוג הירושלמי צבי אידלסון נבר בארכיונו , שלף ניגון חסידי , חיברו לשיר חדש לכבוד הגאולה ו"הבה נגילה" יצא למסע ניצחונו . סיומה של התקופה העותמאנית מאז סוף המאה ה19– היתה ירושלים זירה של עימותים מכאן והתחברויות מכאן . אינטרסים של מדינות וכנסיות אירופיות בחשו בה . כל אחת ביקשה אחיזה בעיר הקדושה . בקרב הקהילה היהודית גבר והלך הניגוד בין "היישוב הישן" לבין "היישוב החדש , " אף כי רבים ממניחי יסודותיו של "החדש" היו יוצאי חלציו של "הישן . " חרדים שפעלו נגד "משטר החלוקה" ולמען מודרניזציה של החינוך שימשו מטרה לחציהם של "שומרי החומות , " שלא נמנעו מהטלת חרמות על "פורצי הגדרות . " בשלהי המאה ה19– נמנו רוב המשכילים בירושלים עם הציבור הדתי . רק חילונים מעטים הגיעו עד אז לעיר והיו בהם שעזבוה לאחר שהות קצרה . הציבור החילוני בירושלים התחיל להתגבש רק במהלך העשורים הראשונים של המאה ה , 20– בין השאר גם בהצטרפות של בוגרי מערכת החינוך המודרנית–יחסית שנוצרה בשליש האחרון של המאה ה . 19– המיעוט החילוני , שנתמך בידי המשכילים הדתיים , עמד מול קנאי הדת של היישוב הישן . העשור הראשון של המאה ה20– עמד בסימן גיאותה של התרבות החדשה : חרף התנגדות הרבנים נפתח גן הילדים של חסיה סוקניק , גן הילדים העברי הראשון בעיר ;( 1902 ) אגודת המורים העבריים קבעה את מרכזה בעיר ;( 1903 ) "עזרה" פתחה כאן את בית המדרש למורים ;( 1904 ) הקונגרס הציוני החליט שהספרייה שהקימו בירושלים בן–יהודה , יוסף חזנוביץ ואישים נוספים תקבל מעמד של ספרייה לאומית , וזאת חרף תביעתם של רבים למקם אותה ביפו ;( 1905 ) בוריס שץ וחבריו ייסדו את "בצלאל" ;( 1906 ) הופיע הגיליון הראשון של הפועל הצעיר ;( 1907 ) י"ל מטמון–כהן ושלמה שילר הקימו את הגימנסיה העברית בירושלים ;( 1908 ) נפתח הסמינר הראשון לגננות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא