וינה בתרבות העברית

עמוד:345

בעיר . בסך הכול נהנתה וינה מקרבתה היחסית למזרח אירופה . בתי הדפוס שלה הדפיסו ספרים שנועדו לקהל קוראים מן העבר האחר של הגבול המזרחי . המהגרים היהודיים תרמו רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר . אמנם , הנוכחות הבולטת של היהודים בווינה – בכלכלה , בעיתונות , בספרות , במקצועות החופשיים – עוררה אנטישמיות מסוג ארסי במיוחד . המרכז התרבותי העברי בווינה ניזון בכל תולדותיו ממהגרים מן המזרח . קהילת וינה עצמה , אף כי קיימה מוסדות תרבות יהודיים חשובים , התגרמנה ואיבדה את זיקתה לעברית כבר במחצית הראשונה של המאה ה . 19– ירידת המרכז בשלהי המאה ה19– היתה כרוכה הן בהתקדמות תהליכי ההתערות בתרבות האוסטרו–גרמנית של מרבית הקהילה היהודית בתחומי הקיסרות האוסטרו–הונגרית ( להוציא אותם חלקים , בייחוד בהונגריה , ששמרו אמונים בקנאות למסורת הדתית , כגון חוגו של החת"ם סופר בפרשבורג שבהונגריה , ( והן משום כוחם הגדל והולך של מרכזים מתחרים , שפעלו עתה , לקראת סוף המאה , במרץ גובר והולך בתוך תחומי הקיסרות הרומאנובית , בליטא , באוקראינה ובפולין . צעירים "עבריים , " שהיו פונים בעבר לווינה , פנו עתה לוורשה ולאודסה . עדנה מסוימת היתה לווינה העברית החל בשנות מלחמת רוסיה-יפן ( 1905-1903 ) והמהפכה הרוסית של . 1905 צעירים יהודיים רבים ערקו מן הצבא הרוסי או נמלטו מן השירות הצבאי ; הם חצו בגנבה את הגבול המערבי של הקיסרות הרומאנובית , התעכבו תחילה בגליציה ואחר כך המשיכו בדרכם מערבה . מהם שהתעכבו לשנים מעטות או רבות בווינה . המספר גרשון שופמן , למשל , שערק מן הצבא , שהה שנים אחדות בגליציה המזרחית וב1913– הגיע לווינה ובה עשה את שנות מלחמת העולם ( גם לאחר מכן נותר באוסטריה עד שנת . ( 1938 הוא נעשה למספר העברי ה"וינאי" הבולט , שתיאר את העיר ואת אורח החיים של הפליטים היהודיים הצעירים בסיפורי מופת כגון "בימי הרג רב , " "מלחמה ושלום , " "במצור ובמצוק . " קרבתו הסגנונית והנפשית ליצירת פטר אלטנברג , המספר האוסטרי–הווינאי המובהק , חיזקה את הדימוי הווינאי שלו . סופר אחר ש"ייצג" את וינה העברית המודרנית היה דוד פוגל , שגם הוא הגיע לעיר ב1913– ושהה בה יותר מעשר שנים , תחילה כנתין רוסי שנכלא במחנות שיוחדו בעת מלחמת העולם לנתיני מדינות האויב ואחר כך כיושב בתי קפה חולה ומחוסר פרוטה . מרבית יצירות הפרוזה של פוגל , ובעיקר הרומן חיי נישואין , ( 1930-1929 ) מתרחשות בווינה , והן ספוגות אווירת הכרך בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה . גם שירתו של פוגל , שיש בה הדים רבים של האקספרסיוניזם האוסטרי , רוויה אווירת וינה בגלוי ובסמוי . ספר השירים היחיד שפרסם פוגל בחייו , לפני השער האפל , ראה אור בווינה בשנת 1923 בפורמט ובעטיפה שהיו טבועים בחותם הגרפיקה האקספרסיוניסטית האוסטרית בת הזמן . שופמן ופוגל ה"רוסיים" פגשו בווינה יוצרים כותבי עברית וכותבי יידיש שבאו בימי המלחמה ולאחריה בעיקר מגליציה , כגון המשורר אברהם בן–יצחק , יליד פשמישל שבא לווינה ולמד ולימד , בין השאר , בפדגוגיום העברי מיסודו של צ"פ חיות , והמסאי הפילוסוף צבי דיזנדרוק , יליד גליציה אף הוא , ששהה בווינה משלהי מלחמת העולם ועד לסוף שנות ה20– ( ואף הוא הרביץ תורה באותו פדגוגיום . ( עם תום מלחמת העולם , בעת שהמו"לות וכתבי העת העבריים במזרח החלו להתאושש לאט לאט מן השיתוק שאחז בהם בימי המלחמה , ערכו שופמן ודיזנדרוק כתב עת עברי וינאי חשוב ושמו גבולות , ( 1919 ) שבו פורסמו שירים מוקדמים של דוד פוגל ושל אורי גרשון שופמן , שערק מצבא הצאר , הגיע לווינה בשנת , 1913 שהה בה עד 1938 ונעשה למספר העברי "הווינאי" הבולט

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא