מרכזים של תרבות יהודית

עמוד:319

שרוב תושביה חדשים , כשליש מן היהודים היו עניים עד כדי כך שנזקקו למענקי תמיכה כדי לעמוד בהוצאות לחג הפסח ; ובכל זאת האמרה "וי גאט אין אדעס" ( כמו אלוהים באודסה ) העידה על הסיכוי שהיה להם ליהנות בעיר , שגם אלוהים מתקנא במנעמי החיים בה . הפוגרומים שהתרחשו בעיר ( בשנים 1869 , 1821 ו ( 1871– נגרמו מחמת המתיחות ששררה בין היוונים ליהודים , שהתחרו ביניהם נמרצות על סחר התבואה . הפוגרום של שנת 1871 נמשך שלושה ימים , חלק ניכר מרכוש היהודים נהרס בו , אבל שלטונות העיר , ורבים מקרב האינטליגנציה המקומית , גילו במקרה הטוב יחס של אי–אכפתיות כלפי מעשי הזוועה שנעשו בו . בעקבותיו איבדו מוסדות יהודיים קצת מן הרצון שהיה בהם לפעול מאודסה וכמה מכתבי העת היהודיים שהופיעו באודסה ברוסית החלו לחפש לעצמם מקום לקנן בו בסנט פטרבורג . הפוגרומים הנרחבים של 1882-1881 שהותירו שריטות שטחיות בלבד באודסה , לעומת משקע עמוק בערים סמוכות , השפיעו בה בכל אופן השפעה אידיאולוגית ניכרת והביאו אפילו הוגי דעות ליברלים לשעבר כליאון פינסקר לפנות אל הלאומיות היהודית . מכל מקום , במרוצת המאה ה19– נעשתה אודסה , שהיתה קרובה למדי למרכזים הוותיקים דלי התרבות של תחום המושב ( דבר שעודד את ההשתקעות בה ) אבל רחוקה למדי מהם ( דבר שהותיר לה חופש ניכר , ( למוקד מוסדי לניסויים חדשניים בתרבות היהודית ברוסיה . הוקמו בה בתי הספר המודרניים היהודיים הטובים ביותר , הספריות המודרניות המובחרות , מועדונים חברתיים יהודיים של בני מעמד הביניים , הסניף היחיד במשך עשורים אחדים מחוץ לסנט פטרבורג של "אגודת מפיצי ההשכלה בקרב היהודים , " והעיתונים היהודיים החשובים ביותר בכל רחבי האימפריה , ברוסית ובעברית . באמצע המאה היה בה מספר נכבד של יהודים דוברי רוסית ; בתי הספר העירוניים לנערים ונערות היו מלאים יהודים , שאפילו ההגבלות שהוטלו בשנות ה , 50– בתקופת שלטונו של אלכסנדר השלישי , לא הצליחו לחסום אותם . באודסה , שהיתה מכבר מרכז לרדיקליזם של היוונים וניתן להבריח בעדה בקלות יחסית ספרות רדיקלית אל תוך האימפריה , תפסו בשנות ה70– יהודים מקום בולט בתמונה הרדיקלית המקומית . הכוח המושך של העסקים , קסם עולם התרבות , שהיה כאן בעיקרו בלתי נגיש פחות מאשר בכל מקום אחר ברוסיה , תנאי החיים החשופים של אזור ספר המרוחק מן המרכז , השפעתה של ההשכלה הממוסדת ( שמשמעותה כאן נראתה הגיונית יותר מאשר בכל מקום אחר ברוסיה , כיוון שלידיעת נושאים חילוניים כמתמטיקה ושפות לועזיות היתה השפעה מיידית על סיכויי התעסוקה ) – כל הגורמים האלה תרמו להיווצרותו של אתוס תרבותי יהודי בעל תבניות מודרניות יותר . יהודים מסורתיים חדלו כבר בעשורים הראשונים של המאה ה19– לשלוט בענייני הקהילה , ובשנות ה30– וה40– איבדו את השליטה אפילו בבתי הכנסת . ניתן להבחין בתהליכים דומים בערים אחרות באזור הים השחור , אבל בשום מקום הם לא היו נרחבים ובולטים לעין , ובשום מקום לא היתה השפעתם גדולה על החיים היהודיים בכללם יותר מאשר באודסה . אחד מחשובי המחנכים היהודיים , בצלאל שטרן , נתגלה כדמות משפיעה על הציבור היהודי ברוסיה כולה ; העיתונאי אוסיפ רבינוביץ , ' מייסדו ועורכו של העיתון היהודי הראשון בשפה הרוסית , ראזסווט , נעשה בראשית שנות ה60– לדובר העיקרי של הרוסיפיקציה של היהודים . כעבור זמן החלה המחנכת מאריה סאקר להפעיל את מעמדה בעידוד רפורמה בחינוך נערות וחידושים חשובים אחרים . אודסה הגיעה לבגרות כמרכז תרבותי וספרותי באמצע יריד בכיכר באודסה , ראשית המאה ה . 20- הכוח המושך של העסקים , קסם עולם התרבות , תנאי החיים החשופים של אזור ספר רחוק מן המרכז – כל אלה תרמו להיווצרותו של אתוס תרבותי יהודי בעל תבניות מודרניות יותר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא