מרכזים של תרבות יהודית

עמוד:318

מרכזים של תרבות יהודית יהודי אודסה סטיבן זיפרשטיין שלא כערים אחרות במזרח אירופה או רוסיה שהיתה להן ( לפחות מנקודת מבט יהודית ) שלשלת יוחסין מכובדת יותר , אודסה היא עיר חדשה , ראשיתה ברורה וגלויה לעין , ועל ליקוייה מחצצרים תושביה עצמם בחצוצרות ומתפארים בהם כאילו היו בעצם מורשת יקרה . העיר קמה בעיצומו של העידן המודרני , בעקבות השתלטותה של רוסיה על חופו הצפוני של הים השחור , במאמציה להקל את ייצוא הדגנים מאוקראינה . בראשיתה היא לא היתה אלא תחנת סחר ואת הישגיה התרבותיים רכשה , לפחות בהתחלה , כדי לסוכך על מעמדה המסחרי החשוף וחסר הביטחון , וסימני היכר אלה , על פעולת הגומלין שבין התועלתנות הממוסחרת לבין עושר הדמיון והרתיעה מן השמרנות הנלווית אליהם , נותרו בה תמיד . היא נבנתה באתר שבו היתה עיר מבצר תורכית שבשנת , 1789 זמן כיבושה בידי רוסיה , ישבו בה רק כמה תריסרי יהודים . אודסה נוסדה בשנת 1794 ועודדה איטלקים , יוונים , יהודים ואחרים , שנודעו בחושם המסחרי המפותח , להשתקע בה . אדמיניסטרטורים נאורים , ובהם ילידי חוץ כדוכס ארמאן אמנואל רישליה , שהשפעתו בלטה במיוחד , הקימו לשלטון המוניציפלי תשתית סובלנית שהיתה פתוחה , על פי הסטנדרטים המקובלים ברוסיה , להצטרפות מגוון רחב של קבוצות לאומיות ( רוב תושביה של העיר היו במרוצת המאה ה18– לא רוסים , ( ושלטי הרחובות , העיתון הראשון שהופיע בעיר וכל מיני התקנים אחרים נכתבו מן ההתחלה בשפות זרות . צעדיה הראשונים כנמל מסחרי היו מהוססים , אבל בשנת 1817 הוענק לה מעמד של נמל חופשי ( שעליו שמרה עד שנת , ( 1859 והקשרים הקרובים שטופחו בינה לבין השלטון המרכזי בסנט פטרבורג , לפחות עד העשורים האחרונים של המאה , גוננו על מעמדה . בשנת 1847 לא היה נמל אירופי שייצא תבואה רבה יותר ממנה , וכמעט 40 % מיבול הדגנים של רוסיה כולה עברו דרכו . העיר גדלה במהירות בשנות ה20– וה30– של המאה ה19– ויהודים נהרו אליה בהמוניהם . גידול מהיר זה היה תוצר לוואי של עסקי התבואה הנמרצים ( שעד אמצע המאה היו בשליטתם של יוונים ולאחר מכן עברו לידי יהודים . ( השם שיצא לה כמרכז מסחרי ( יהודים מילאו תפקיד ראשי בסחר הקמעוני המקומי , ( יופייה המהולל בפי כול , ומוסדות החינוך מהמעלה הראשונה שהיו בה , ובכללם בית הספר היהודי המודרני הראשון ברוסיה שזכה להצלחה , תרמו לכוח משיכתה . האוכלוסייה היהודית באודסה גדלה מ 17 , 000– בשנת 1854 עד 52 , 000 ( מתוך ( 193 , 000 בשנת 1873 ועד 124 , 000 ( מבין כ ( 400 , 000– בשנת . 1892 פחות מ 40 % – מיהודים אלה היו ילידי המקום . בעיר זו שנשכחה או נזנחה בפילוסופיה היוונית ובתרבות המודרנית המושתתת עליה . להבדיל מ'צדקה , ' זוהי תביעה יהודית מן העולם ותרומה ייחודית של היהדות לעולם . חייבים ללמוד אותה מחדש , בייחוד לאור זוועות מלחמת העולם . לוינס מציג אפוא לתרבות המודרנה את האחרות של התרבות היהודית ודורש ממנה 'לקבל אחריות . ' לקריאה נוספת : לוס איריגאראי , מין זה שאינו אחד , תרגום דניאלה ליבר , תל אביב : רסלינג , . 2003 לואי אלתוסר , על אידיאולוגיה , תרגום אריאלה אזולאי , תל אביב : רסלינג , . 2003 ג'ודית באטלר , קוויר באופן ביקורתי , תרגום דפנה רז , תל אביב : רסלינג : . 2001 רולאן בארת , מיתולוגיות , תרגום עידו בסוק , תל אביב : בבל , . 1998 ז'אק דרידה , בית המרקחת של אפלטון , תרגום משה רון , תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד , . 2002 מרטין היידגר , מאמרים , תרגום אדם טננבאום , תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים , . 1999 עמנואל לוינס , אתיקה והאינסופי , תרגום אפרים מאיר , ירושלים : מאגנס , , 1996 תשנ"ו . ז'אק לאקאן , הסמינר ה , 20– תרגום יורם מירון , תל אביב : רסלינג , . 2005 מישל פוקו , תולדות השגעון , תרגום אהרן אמיר , ירושלים : כתר , . 1986 שנהב יהודה ( עורך , ( קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , . 2004

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא