|
|
עמוד:302
לאתר רכיבים של התהליך הזה למן המאה ה : 16– ביקורת על שהלימוד ב"חדר" אינו מותאם לגיל הילד וליכולת הקליטה שלו , ויצירה של ספרי לימוד וקריאה מיוחדים לילדים , ובהם ליקוטי אגדה , משלי מוסר , רשימת מילים עבריות לילדים ועוד . תהליכי החילון שהתחילו בתנועת ההשכלה היהודית בגרמניה הובילו לכך שהיא אימצה בסוף המאה ה18– רכיבים של מודרניות מהחברה הגרמנית . בהם היו מושג הילד המודרני , ואיתו היוזמות לבתי ספר מודרניים המיוחדים "לילדים , " וטקסטים מיוחדים "לילדים . " עם זאת , למרות הכוונה המוצהרת , לראשונה , לתת לילדים טקסטים שימצאו חן בעיניהם , עדיין שלטו בטקסטים במידה רבה המטרות האידיאולוגיות של היזמים . ההבדל הוא שהמטרות השתנו : מחיבר 3 ת לחיים יהודיים ( ידיעת המקורות והתפילות , וכן השפות עברית וארמית הנחוצות לתקשורת בקהילה ובין הקהילות היהודיות ) ומחינוך למקצועות יהודיים ( איתור ה"עילויים" שימשיכו ללימוד בישיבה , לתפקידי רבנות ולתפקידים אחרים בקהילה ) – אל חיברות ל"יהודי חדש" משכיל , רציונלי ומסוגל להשתלב בחברה הכללית . בנייתה של ספרות ילדים מודרנית כללה , החל בתקופת ההשכלה במזרח אירופה , ניסיונות להוציא כתבי עת לילדים , סדרות של סיפורים לילדים , ספרי לימוד לכל המקצועות בבית הספר המודרני , ספרי שירים לילדים וכן הלאה . בנייתה של מערכת חינוך מודרנית כללה מראשית תקופת ההשכלה בגרמניה מבנים וארגון של בית הספר , מורים מודרניים , תוכנית לימודים מודרנית ( כגון שפות זרות , מסחר ותקשורת מודרנית ומדעים ) וכן שינוי במעמד המורה ביחס להורים , לעומת ה"מלמד" בחדר . חתך היסטורי של ספרות הילדים העברית את התפתחותה של ספרות הילדים אפשר לחלק לחמש תקופות שונות , שבהן השתנו הטריטוריה , המטרות האידיאולוגיות , הדגמים הספרותיים והמוסדות הספרותיים : התקופה הראשונה , מ1779– ועד 1840 בערך , בהשכלה היהודית בגרמניה . בתקופה זו נוצרו טקסטים מוסרנייםדידקטיים לילדים בהשפעת התנועה הפילנתרופיסטית . בין החידושים שהתבטאו בטקסטים לילדים : החזרה לתנ"ך , המצאת לשון עברית מסוג חדש , שונה מהלשון הרבנית המקובלת בתקופה , חידושי מילים לצורך התאמה לצרכים המודרניים ודגמים ספרותיים חילוניים לילדים . תנועת ההשכלה בגרמניה הובילה בסופו של דבר חלק מהקהילה היהודית להתבוללות בחברה הגרמנית הנוצרית כבר בדור השני . לפיכך היתה ירידה בייצור הטקסטים לילדים בעברית כבר בראשית המאה ה . 19– באופן כזה עלול היה להיסתם הגולל על ספרות ילדים בעברית לולא אומצו רעיונות "ההשכלה" מגרמניה בקרב יהודי מזרח אירופה , ושם הם השתלבו עם תפיסות אירופיות מודרניות אחרות של "לאומיות . " כך נוצר צורך חדש , מודרני וחילוני , בספרות בעברית לילדים . לתקופה השנייה , מ1840– עד 1880 בערך , בהשכלה היהודית במזרח אירופה , אופייניות פריחה של ספרי קריאה לילדים ושל רומנים היסטוריים והופעת הערכים הלאומיים . בשתי תקופות אלו מדובר בכותבים שעברית היתה להם שפה זרה , שכתבו לילדים שקראו עברית כשפה זרה , לא ביוזמתם אלא מתוך האידיאולוגיה של החינוך , ללמד את הילדים עברית . תקופה זו היתה שלב מעבר מערכי מודרניזציה של "ההשכלה" לערכי מודרניזציה של "הלאומיות . " התקופה השלישית , מ1881– עד , 1905 תקופת חיבת ציון , היא התקופה המכוננת של ספרות הילדים העברית בארץישראל . בתקופה זו התחילה ספרות הילדים לראשונה להיכתב לקהל קוראים שגם דיבר עברית . עד 1905 מגמות החילון היו חלקיות במידה רבה . רובם המכריע של הכותבים היו יהודים דתיים . אפילו בן–יהודה , שהיה מוסמך לרבנות , נהג לקיים מצוות כלפי חוץ אף שהיה כמעט חילוני . השינויים ההיסטוריים היו קשורים בחלקם בתהליכי מודרניזציה וחילון , ובחלקם בתהליכים אחרים , של "חזרה לטבע , " "רומנטיקה של העבר הקדום" ו"לאומיות . " התקופה הרביעית , מ1905– ועד אמצע שנות ה20– בערך , היא התקופה שבמהלכה נעשית ספרות הילדים העברית למוסד ארצישראלי של היישוב העברי , אך עדיין אין בידול של ממש בין "ספרי הקריאה" ל"ספרי הלימוד" לילדים , ועדיין אפשר רק בקושי לזהות ניצני אוטונומיה של ספרות הילדים , כפעילות נפרדת בתרבות . התקופה החמישית , מאמצע שנות ה20– בערך ועד שנות ה60– של המאה ה , 20– היא התקופה שבה הכתיבה למען הילדים בארץ נעשית לפעילות המודרנית המוכרת לנו כ"ספרות ילדים . " בתקופה זו מרכז הפעילות מתקיים באופן מוחלט בארץ–ישראל , ולאחר מכן במדינת ישראל , למען קהל קוראים עברי , שלרובו העברית היא כבר שפתו הראשונה או אף היחידה . לקראת שנות ה60– אף מתרבים היוצרים הכותבים במיוחד לילדים ולא אגב עיסוקם בחינוך או בספרות למבוגרים , וכן היוצרים ששפתם עברית , והיא לא שפה זרה להם . מאז שנות ה , 60– אפשר לומר , ספרות הילדים העברית כבר התייצבה במידה רבה כשדה פעילות אוטונומי . תהליכי המודרניזציה והחילון כבר פחות רלוונטיים בתקופה זו לספרות הילדים העברית החילונית , המזוהה בדרך כלל כספרות הילדים הרשמית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|