תיאטרון עברי וישראלי

עמוד:250

העלה אריה זקס את השלום מאת אריסטופנס כאמירה ביקורתית מפורשת . אחריה ביים זקס את כלאדם בחאן הירושלמי , כמחזה מסע אסקייפיסטי בהקשר הפוליטי של 1969 ואולי לכן – בהצלחה רבה . יוסי יזרעאלי העלה את איש חסיד היה , קולאז' שירים וסיפורי חסידים , שהיה ללהיט חסר תקדים , כמופע בג'ינס המפשט את ההווי הדתי–החסידי ומקרבו לחילונים בחן רב . התגובה החריפה ביותר למלחמת , 1967 ובדיעבד גם הרלוונטית והאמינה מבחינה אמנותית , היתה ועודנה הצגת הקברט הסאטירי את ואני והמלחמה הבאה מאת חנוך לוין , שהוקיעה את הקהות המוסרית ואת הרהב שפשו בחברה הישראלית עקב הכיבוש וההתנחלויות ודיכוי הפלסטינים . ב1969– עלה לילה במאי מאת א"ב יהושע , גם הוא בבימוי יזרעאלי , והציג יחסי משפחה מתוחים ערב פרוץ מלחמת , 1967 באיזון עדין ומדויק בין הפן המקומי הייחודי לפן האוניברסלי , ובשילוב יסודות של ארוס ותנאטוס , מין ומוות . לא ביום ולא בלילה מאת אברהם רז עסק בעיוורון כבדימוי , שלוקים בו חייל צעיר ובת לדור החלוצים , במחזה פיוטי–אוניברסלי שהוא גם חברתי–פוליטי . דודה ליזה של נסים אלוני מתח ביקורת על תולדות היישוב ; כתר בראש מאת יעקב שבתאי היה סאטירה אקטואלית על שלטון וכוחנות . בין 1967 לבין 1973 מסתמנת ביתר שאת חיבת הקהל , והתיאטרון הישראלי המשרת אותו נאמנה , לדימויו המשתקף על הבמה ולחומרי הדרמה המקומיים והאקטואליים . ב1970– מעורר חנוך לוין במלכת אמבטיה את הסערה הציבורית הגדולה ביותר בתולדות התיאטרון הישראלי . ב"התיאטרון העירוני חיפה" הועלה דו קיום כפרויקט תיאטרון דוקומנטרי ערבייהודי משותף שביימה נולה צ'לטון . זה מסתובב מאת יוסף מונדי הציג את דימוי היהודי הפחדן והרוחני , כביכול , מול דימוי הישראלי האלים , השרירי והדורסני , עם דמויות "הרצל" ו"קפקא" הכלואים בחדר , שאינו אלא מדינת ישראל , חזון עוועים של אלטנוילנד . ההצגה מאפיינת את תיאטרון הפרינג' הישראלי במיטבו גם מבחינת ההצלחה הביקורתית והמסחרית : שלוש הפקות ויותר מאלף הצגות . לאחר שערוריות התקשורת שחוללו הקברטים הסאטיריים של חנוך לוין בצד כישלונם המסחרי , הוא כתב את חפץ , מחזה משפחה מיתמם על השפלה ודיכוי הדדי , ולמעשה סאטירה נוקבת על מדינת ישראל , שכמו גיבורת המחזה פוגרה , היתה בת עשרים וארבע בשנת , 1972 והיא "מוצצת הנאה מכל רגע" בעודה מתעללת בדמויות ובדימויי עדות ומעמדות ישראליים ורוצחת את חפץ , "דייר המשנה" הפלסטיני . ב1972– פסלה התקהלות מחוץ לאולם התיאטרון שבו הוצג מחזהו של חנוך לוין "מלכת האמבטיה" שעורר שערורייה תקשורתית גדולה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא