|
|
עמוד:244
( 1914 של התיאטרון העברי בארץ . העיתון הצבי דיווח על אלף בני אדם שנהרו מיפו , מירושלים ומהמושבות למקוהישראל , ששם הוצגה אסתר מאת ז'אן ראסין , ב . 1895– עד 1905 התרכזה הפעילות הבימתית בבתי הספר ובמושבות . ב1905– נוסדה קבוצת השחקנים החובבים ביפו , בעיקר צעירי העלייה השנייה . ב1909– נוסדת קבוצה גם בירושלים . שתי קבוצות התיאטרון המקצועיות למחצה נקראו "חובבי הבמה העברית" וכך גם קבוצה מפתח–תקווה ( 1910 ) שחייה היו קצרים . בבתי הספר הציגו ילדים ונוער למען בני גילם , חברים והורים , ואילו הדרמה המוצגת הורכבה מרפרטואר מקראי והיסטורי , כגון החשמונאים מאת אליעזר בן–יהודה , 1892 ) בראשון–לציון , ( שמעון בן יאיר ( 1904 ) ובת יפתח . ( 1905 ) "חובבי האמנות הדרמתית" העלו בין השאר את אוריאל אקוסטא מאת גוצקוב , ( 1905 ) את הולכים וכבים מאת פרץ הירשביין ( 1906 ) ואת דר' שטוקמן מאת איבסן . ( 1907 ) מראשית הפעילות הבימתית בארץ–ישראל קיים הבדל בין הדרמה שנכתבה עברית במקור לבין התיאטרון בארץ–ישראל שהעלה גם יצירות מתורגמות מיידיש ומלשונות אחרות , שחייבו מעתקים תרבותיים נוספים . אך הן הדרמה המקורית והן זו המתורגמת סייעו לשקף ולעצב בה בעת את המציאות בארץ . בשנות מלחמת העולם הראשונה נחלשה הפעילות הבימתית , אך התחדשה עם תחילת המנדט הבריטי ב . 1917– באותה שנה מתחילה במוסקבה פעילות קבוצת "הבימה , " שלימים תעלה ארצה ותמריץ את התפתחות התיאטרון המקצועי בארץ–ישראל . קבוצת אנשי רוח ואמנים כמו מרים ברנשטיין כהן , מיכאל גור , ארי קוטאי ומאיר תאומי מוצאים את הבימאי המקצועי הראשון דוד דוידוב , שפועל בארצות הברית ובאירופה , ובעזרתו מוקם "התיאטרון העברי , " התיאטרון העברי המקצועי הראשון בארץ , שהעלה בשנת פעילותו הראשונה 41 הפקות והציג ערב מערכונים . בשנת 1923 נסעו שחקניו להשתלמות מקצועית אצל מאקס ריינהארדט בברלין , ועם שובם הקימו את התא"י , "התיאטרון הארץ–ישראלי . " בשנת 1926 העלה משה הלוי את נשפי פרץ , קולאז' קטעים מיצירתו , ב"סטודיית הפועלים" הנקראת תיאטרון "האוהל . " בראשיתו התאפיין התיאטרון בעל המגמה הסוציאליסטית גם מתוך הצגת "אוריאל אקוסטא" שהוצגה בארץ בשנת 1905 בידי קבוצת "חובבי הבמה העברית . "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|