|
|
עמוד:199
מעורבות אקטיבית בתרבות הערבית עשו זאת בדרך כלל ממניעים נוסטלגיים או פוליטיים . כך , למשל , בשנת 1979 פרסם מוריס שמאס ( אבו פריד , ( שנזכר לעיל , קובץ סיפורים שכותרתו אל–שיח' שבתאי וחכאיאית מן חארת אל–יהוד ( השיח' שבתי וסיפורים משכונת היהודים ) , ( 1979 ) סיפורים העוסקים בחיי יהודים בקהיר והדיאלוגים בהם כתובים בדרך כלל בלשון המצרית המדוברת . שמאס גם פרסם קובץ שירה שכותרתו סבע סנאבל הזילה ( שבע שיבולים רזות ) ( 1989 ) ובו 39 שירים העוסקים בשאלות מוסריות , חברתיות ופוליטיות , מתוך שימוש במוטיבים תנ"כיים יהודיים . בין היתר מתייחס שמאס בשיריו לאירועי סברה ושתילה , לרצח אמיל גרינצווייג , לשלום עם מצרים ולסכסוך עם הפלסטינים . זרעים ראשונים של התמערבות בעיראק היתה פעילות עמוקה הרבה יותר של יהודים בתרבות הערבית . עד ראשית שנות ה60– של המאה ה19– לא היו בעיראק מוסדות חינוך כלליים , והפעילות החינוכית התמקדה בלימוד תורה והתנהלה במוסדות כמו ה"אסתאד" הבבלי ( הדומה ל"חדר" המזרח אירופי ) וב"תלמודי תורה . " המגמה הזאת התחזקה בעקבות הרפורמות העותמאניות , שהביאו להתעוררות רוחנית דתית ולתחיית הלשון העברית , בעיקר בזמנו של הרב עבדאללה סומך . דווקא בשנים האלה נזרעו הזרעים הראשונים של תהליך ההתמערבות , שמצא את ביטויו בהתגברות החינוך החילוני , בין היתר בהשפעת יהודים שהיגרו לבגדאד מארצות אירופה ( על כך ר' הרומן ההיסטורי השען של ברברה טאופר בתרגומה של דפנה עמית [ ירושלים : כתר , . ([ 2002 תפקיד מרכזי בתהליך הזה מילאה חברת "כל ישראל חברים" ( כי"ח , ( שיסדה ב10– בדצמבר 1864 בבגדאד את בית הספר "אליאנס . " התפשטותו של החינוך החילוני לא היתה קלה והיא ל 3 ותה , לפחות בראשית דרכו , בניסיונות להצר את צעדיו ולגדור בעד החילון , כפי שאנו למדים מדרושיו של החכם שמעון אגסי . למרות הקשיים , ובעידודם של רבנים פרגמטיים , נעשה בית הספר "אליאנס , " כיתר מוסדות כי"ח , לשם דבר לא רק בקרב היהודים אלא גם בחוגים מוסלמיים ונוצריים . תוכנית הלימודים היתה מגוונת והיא כללה לימודי קודש , לצד לימודי חולין עם אוריינטציה מערבית . הלימודים השאירו את רישומם העמוק על התלמידים , והללו רואים בו ממרחק השנים גורם חברי "מועדון הוויכוחים" בבית ספר יהודי בבגדאד – ( 1928 ) בעיראק היתה פעילות עמוקה של יהודים בתרבות הערבית הרבה יותר מאשר במקומות אחרים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|