המודרניזם היהודי – תקופת הסער והפרץ

עמוד:144

אפילו בהומור . אדם זה נאסר ב1934– ( בעוון יצירה בשפה " אסורה ( " והוגלה למחנות עבודת פרך בסיביר , שבהם כמעט נספה ברעב , במחלות ובתשישות מתמשכת . עם זאת הוא המשיך לכתוב שירים , שבהם דיווח בבהירות , בלי רחמים עצמיים , ולעתים גם בנימה אוטו–סרקסטית קלה , על גורלו . שיריו מן התקופה הזאת לא איבדו דבר מן הצלילות , מן האיזון הרגשי ומן השלמות הצורנית שהיו אופייניים לשירים הקודמים . לנסקי הוא מגדולי היוצרים העבריים במאה ה . 20– בפולין ובליטא התבלט מאבק ספרותי בין 'ותיקים , ' משוררים רומנטיים וסימבוליסטיים , לחדשנים . לעתים התנהל המאבק בלבם של החדשנים עצמם , שעדיין לא הכריעו בין הכיוונים השונים . למשל , לאה גולדברג , הדמות הבולטת ביותר שהופיעה בקרב חבורת הסופרים העבריים ברפובליקה הליטאית , פנתה ברבים משיריה המוקדמים ( שנוצרו לפני עלייתה ארצה בשנת ( 1935 לעבר סימבוליזם סוגסטיבימוזיקלי–מטפורי ברוח שירת אלכסנדר בלוק , ואילו באחרים , שהם הטובים שבשיריה שנוצרו בשלב הזה ( ומן המיטב שבכלל שירתה , ( פנתה למבע מפוכח , בהיר , ישיר , נטול ערפל מטפורי , דל צבע במכוון , לעתים אף בוטה " ) אני אישה לא יפה בת עשרים ושתיים , ( " שבאמצעותו מסרה בלי כחל וסרק חוויות אישה דחויה , כמהה לאהבה אך כושלת תמיד בזירת היחסים הארוטיים . בשירים אלה , שעמדו בסימן האקמאיזם נוסח אנה אחמטובה , פרצה המשוררת איזה מחסום שהיה קיים עד כה בשירת הנשים העברית , שנעשתה תחת ידה למפוכחת , נוקבת וכנה יותר משהיתה עד כה . המודרניזם המובהק של השירים האלה התבטא בישרות ובישירות שלהם , בלשונם הברורה , המשוחררת מכל עומס ספרותי אסוציאטיבי , במודעות העצמית נטולת הרחמים העצמיים האופיינית להם , בסירובם להתייחס אל החיים בפאתוס , ובעיקר במה שהמשוררת כינתה לימים " אומץ לחולין . " תרומתה של לאה גולדברג הצעירה לשירה העברית המודרנית בכללותה , כפי שנתגלמה בשירים האלה , היתה ניכרת וחשובה . בפולין פעלו , בצד משוררים רומנטיים ותיקים בני דור תלמידי ביאליק , ובצד משורר סימבוליסט חשוב , שתרם תרומה ייחודית לפיתוח המחזה הפיוטי ההגותי–סמלי העברי ( מתתיהו שוהם , ( גם מודרניסטים מובהקים , אשר נטו רובם אל האקספרסיוניזם בנוסחים השונים שקיבל בשירה הפולנית . הבולט שבהם היה בר פומרנץ , משורר בעל פוטנציאל יצירתי רב , שלא מומש מימוש מלא – שכן כישרונו של פומרנץ התפתח בהדרגה אבל הוא עצמו נרצח בימי מלחמת העולם השנייה בהיותו בן ארבעים בלבד . עם זאת כוללים שני קובצי שיריו , שראו אור בחייו , ובייחוד השני שבהם , פנס ביער , ( 1939 ) כמה מן השירים הטובים ביותר שנכתבו בעברית בתקופה הנדונה . פומרנץ החל את דרכו כמשורר רומנטי חולמני המבקש אהבה אידיאלית על רקע פסטורלי ( שהתבסס על זיכרונות ילדותו בכפר . ( ואולם עד מהרה גילה המשורר בקרבו את הפיכחון , המציאותיות והעירוניות , שאפשרו לו לא רק להביע ולתאר בכוח רב מצבים קונקרטיים , אלא גם לפרש את המשמעות של המציאות החילונית–העירונית פירוש בוגר , חודר , לעתים מפליא במקוריותו . הפירוש מומש בעיקר באמצעות מטפוריקה לא–רפרנטית נועזת , משוחררת מכל שבלוניות . אמנם בכל שיריו נותר פומרנץ הילד המפוחד העומד לפני "אדוני המורה" ( המציאות ) ואינו מסוגל לפתור את הבעיה המתמטית הקשה ( קשיי הקיום , ( שנרשמה לפניו על לוח שחור ( המצטייר כמין 'קריית שטן' ז'ול–וורנית , ( וסופג את העונש הצפוי : "בלא ארוחת צהריים , " אבל הילד נעשה חכם ובוגר בלי שאיבד את תמימותו . האקספרסיוניזם של פומרנץ , שנבע ממציאות נפשית סוערת ומן הרצון להעמיד את השיר כולו , לרבות חלקיו התיאוריים , על המבע המטפורי העז של המציאות הזאת , הכתיב שירה ? יחתית , משוחררת , נרגשת , נטולת חריזה ומשקל , המערבת עברית קלאסית בלשון הדיבור . פומרנץ קבע נוסח משלו באקספרסיוניזם העברי – לא דומה לנוסחיהם השונים כשלעצמם של אצ"ג , פוגל ולמדן . מאצ"ג נבדל פומרנץ באיפוק , בממדים לא מוגזמים של האני , בריסון הרטוריקה , בהעדר כל יומרה נבואית . מפוגל הוא נבדל בריחוקו מן הדיכאוניות המושרשת , הרדוקטיבית , מן העיסוק הלא פוסק בחלופיות ובמוות , וכן בעמידה נמרצת , לעתים נלהבת , על זכותו של האני לקיים את עצמו קיום רוחני מלא ללא כניעה להשפעתה השוחקת של תחושת הבדידות והכליה הקרבה . מלמדן נבדל פומרנץ ברבגוניות התמאטית שלו , בשחרור מן העיסוק האובססיבי ב"גורל ישראל , " בתשומת לבו ליומיומי , למיידי , לאישי , ברעננות סגנונית ובוויתור על חריזה ושקילה שאינן מעניינות . אסכולה עברית רומנטית שמרנית בארצות הברית התבצרה אסכולה עברית רומנטית שמרנית . לרומנטיקה העברית ניתנה כאן אף מעין ארכת חיים , שהתגלמה ביצירתם של שני משוררים עבריים מטפיזיים רבי מקוריות , שמעון הלקין ואברהם רגלסון . המודרניזם הופיע כאן רק בראשית שנות ה , 30– תחילה בשיריו הצנועים של ברוך כצנלסון , שהיה בתקופה זו תלמיד מובהק של דוד פוגל , אקספרסיוניסט מהוסה ומעודן . ואולם נציגיו הבולטים יותר של המודרניזם באו מעט לאחר מכן . גבריאל פרייל בא אל השירה העברית מן השירה היידית האמריקנית המודרניסטית מאסכולת אינזיך ( ר' מודרניזם יידי בארצות הברית במדור זה )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא