המודרניזם היהודי – תקופת הסער והפרץ

עמוד:142

נלהב – על רצף מפתיע ומהיר של תמונות מטפוריות מדהימות במוזרותן ובצבעוניותן . ברצף זה שוחזרו הן האנרגיה של המצב הכאוטי והן האקסטזה החלוצית הסוחפת . שלונסקי שמר כמעט תמיד על לשון ספרותית ספוגת תרבות סגנונית ש'התפרעה' בעיקר באמצעות נטייה לחדשנות מורפולוגית ( הפיכת פעלים לשמות עצם , שמות עצם – לתארים וכו . ( ' ברבים משיריו הוא הקפיד גם על משקל וחריזה ואף פיתח את הללו באורח וירטואוזי כדי לעשות בהם שימוש שהוא עצמו כינה אותו " מוקיוני , " היינו , מבליט באמצעות דמיון מפתיע של צלילים ( צלצול הענבלים שבמצנפת המוקיון ) את הקרקסיות שבמציאות ואת חוסר הסדר שבה . המהפך האנטי–ביאליקאי המהפך האנטי ביאליקאי , האקספרסיוניסטי בעיקרו , אפשר בשלב הזה גם את הופעת שירת הנשים העברית . עד כה , בימי ההגמוניה הביאליקאית , לא ניתן לנשים משוררות לפעול בעברית , משום שהנורמה הסגנונית המחייבת תבעה רקע של חינוך מסורתי רב שנים , ובקיאות במקורות העתיקים עד כדי שימוש חופשי וחדשני בהם . נשים יהודיות לא זכו לחינוך כזה , ובמידה שכתבו שירים , הן כתבו אותם ברוסית או ביידיש . התמוטטות הנורמות הביאליקאיות היתה כרוכה במתן ' היתר ' ללשון ' ענייה ' ומעורבת ובלבד שיש בה כדי לתת מבע למתח נפשי אותנטי , ועם היתר זה הופיעו נשים משוררות בראשית שנות ה . 20– לא במקרה היתה הופעתן במקומות שהתרחש בהם תהליך חברתי מהפכני , כגון בברית המועצות ( אלישבע ביכובסקי , יוכבד בת מרים ומלכה שכטמן הידועה בכינויה בת–חמה ) ובארץ–ישראל בימי הסער והפרץ של העלייה השלישית ( אסתר ראב ורחל בלובשטיין . ( כמה מן המשוררות הללו הביאו עמן תכנים סוערים חדשים . אסתר ראב , המשוררת בת הארץ , כתבה שירים אקספרסיוניסטיים המקשרים זהות נשית מרדנית לנוף הארץ המחוספס והלוהט . יוכבד בת מרים לא במקרה היתה הופעתן של נשים משוררות במקומות שהתרחש בהם תהליך מהפכני , כגון בברית המועצות ( אלישבע ביכובסקי , יוכבד בת-מרים ) ובארץ-ישראל ( אסתר ראב ורחל בלובשטיין . ( משמאל : רחל , מימין : יוכבד בת-מרים בחברת המשורר והשחקן אברהם חלפי

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר