מגדר וחזון הגבריות העברית

עמוד:118

ועליהם מוטלת משימת ההתחדשות הלאומית . שני שיריו האלה של ביאליק , המשורר שהפך לאייקון לאומי עוד בחייו , ניצבו בשער הכניסה ללאומיות העברית ולעולם המודרני . סימני דיוקנו הנפילי והמיתולוגי של הגבר היהודי הלאומי ניכרים בקאנון הספרותי העברי ועוברים בו כחוט השני מביאליק ואילך ( ביצירותיהם של טשרניחובסקי ואצ"ג בעיקר . ( נראה שהציונות ביקשה לתת מענה להיעלמות של הגבר היהודי הקדמון והמקורי בפעולת שיקום והבראה , שעיקרה גיוס וחיול למאבק לאומי על כינון מדינת הלאום , חיול שהוא בעת ובעונה אחת גם מענה לשאלת המגדר של הגבר היהודי . מענה לאינטרסים פטריארכליים במובן הזה הציעה המחשבה ההיסטורית של הציונות מעין המשך וחידוש של צורות ארגון חברתי–פוליטי מוקדמות יותר ( משפחות , בתי אב , שבטים , ( ובכך נתנה מענה לאינטרסים פטריארכליים ולסדר אנדרוצנטרי מובהקים שהזינו את המבנים הקדומים של האומה . היהודים בפזורתם לא היו לאום במובן שהומצא באירופה במאות ה , 19-18– וזיקתם אלה לאלה התכוננה על בסיס יחיד מסוגו של שותפות בדת , שפה , מסורת , " גזע" ( חוטר לבית ישי ונצר משורשיו ) וחוויית גלות . הסובייקט הלאומי הציוני , בהיאחזותו בתודעה ההיסטורית של הסובייקט המשפחתי והשבטי , עוצב כגברי , וההגמוניה הלאומית עוצבה כמפעל משותף שהוטל על גברים לממש אותו . בכך הלאומיות היהודית המודרנית היא בבחינת שעתוק של לאומיות ראשונית מקורית , והלאומיות המודרנית באירופה שימשה לה נוף ומנוף פוליטיים ואידיאולוגיים הולמים . ואולם בהשקעתה המגדרית בפרויקט הלאומי לא היתה הציונות שונה מתנועות לאומיות מודרניות אחרות . הלאומיות המודרנית התכוננה מראשיתה להחלפת הפרדיגמה המדינתית של האימפריות האירופיות ( שהיו מדינות רבות לאומים ) במודל של מדינתו של לאום אחד . לשם ביצוע השינוי הזה נדרש מאמץ צבאי ונדרש מאבק על טריטוריה , שנשא על פי רוב אופי של מלחמה . פרויקט הלאומיות היה בעל אופי מגייס למימוש הגדרות חדשות של זהות , זכויות וצרכים . מכאן נגזר אופיו הגברי של הסובייקט הלאומי : הוא מעיקרו חייל–לוחם , הפועל לפי מסורת גברית ארוכה של מיליטריזם ; זכויותיו נגזרות מהשקעתו כחייל בצבא העם ; צרכיו כחלק מגוף לוחם מכתיבים צנחנים אחרי צניחה . ההגמוניה הלאומית עוצבה כמפעל משותף שהוטל על גברים לממש אותו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא