|
|
עמוד:96
עם חגיגות יובל המאה להולדת פושקין , הוציא בפטרבורג קובץ תרגומים משיריו ( בלוויית מבוא מפורט מאת "בוקי בן–יגלי" – קצנלסון , ( הראשון מסוגו בספרות העברית . ב1909– החל לפרסם בוורשה את קובצי רשפים , שבהם פרסם הן תרגומים משלו , שקנו להם עד מהרה מהלכים רחבים , כגון כה אמר זרטוסטרא לניטשה , קין לביירון , והן מתרגומיהם של בני המשמרת הצעירה יותר . ברבע הראשון של המאה , עד מותו ב , 1922– היה פרישמן ה AB ר העיקרי בזכות "הספרות היפה , " ובעיקר בתרגום . מלבד תרגומיו המרובים , החל באגדות אנדרסן וכלה באיבסן ובאוסקר ויילד ( ממעמקים ) עשה הרבה להארת ספרות העולם לקורא העברי על ידי סקירותיו , רשימותיו ומבואותיו לספריו . הוא היה הראשון , למשל , שווידע את הקורא העברי ליצירת בודלר . מלבד הסגנון המקראי המיוחד שפיתח בתרגומיו ליצירות ניטשה , A ורכ DE ט ורבינדראנאת טאגור ( הגנן , גיניטאלי ואחרות , ( סגנון שינק בעיקר ממגילת רות ומשיר השירים , תרם פרישמן תרומה גדולה לקידום התרגום הספרותי בשנות פעילותו כעורך הראשי להוצאת הספרים " שטיבל" ולכתב העת המרכזי שלה התקופה . כבר בגיליון הראשון של כתב העת ( מוסקבה , , ( 1918 פרסם קול קורא כללי לאנשי–עט והזמינם לנסות את כוחם במפעלות תרגום הספרות היפה שתוכננו במסגרת ההוצאה : כתבי הדרמטורגים והליריקונים היווניים והרומיים , כל מחזות שייקספיר , כתבי דיקנס ופלובר ורבים אחרים . במדור התרגומים הקבוע של כתב העת פרסם את המזמור הראשון של האיליאס , שהוזמן במיוחד מטשרניחובסקי ( אף שנדפס בחתימת פרישמן . ( בשנים הבאות , עד מות פרישמן , ואחר כך בכל שנות קיום בית–ההוצאה וכתב העת שלה ( עד סוף שנות ה , ( 40– היו הוצאת "שטיבל" וכתב העת התקופה בין הבמות העיקריות להוצאת תרגומים מספרות העולם , הקלאסית ובת–הזמן , בתרגומיהם של מיטב בני דור התחייה וכן בני דור המודרניזם . בעשור הראשון לקיום "שטיבל , " עת היתה ההוצאה במלוא תנופתה , יצאו מבית היוצר שלה תרגומים ליצירותיהם של מחברים קלאסיים ממגוון מרשים של ספרויות , ביניהם יצירות אנקריאון , מרקוס אאורליוס , גתה , שילר , שייקספיר , ביירון , פושקין , לרמונטוב , מיצקייביץ , ' טולסטוי , דוסטוייבסקי , טורגנייב וצ'כוב , דיקנס , פלובר ומופסאן , איבסן והאמסון . בין המתרגמים שהועסקו בידי "שטיבל" היו סופרים עבריים שישבו כמעט בכל מרכזי הספרות העברית באותם ימים , כגון הסופרים העבריים בארץ–ישראל ( ברנר , שפרסם בהוצאה את תרגומו להחטא ועונשו , ( בווילנה ( יוסף–אליהו טריו 5 ש , שתרגם את אנה קארנינה ואת מלחמה ושלום , ( במוסקבה , בוורשה ובברלין , וכן באמריקה ( הלל בבלי , שתרגם מדיקנס ושייקספיר , והלקין , שתרגם משייקספיר . ( מפעל–היחיד התרגומי עצום–היריעה של אחד ממתרגמיה הנודעים ביותר של ההוצאה , שאול טשרניחובסקי , שהשתרע על פני כארבעים שנה , שינה את מפת הספרות העברית המתורגמת מקצה לקצה . בסך הכול תרגם טשרניחובסקי מקרוב לשש–עשרה ספרויות שונות , אם מן המקור ( מיוונית , לטינית , גרמנית , צרפתית , אנגלית וסלאבית עתיקה , ( אם באמצעות תרגומים מתווכים ( בעיקר גרמניים , רוסיים ואנגליים , ( מן הספרות הפינית , הגרוזית , הסרבית והיוונית החדשה . לוז תפיסתו התרגומית–תרבותית של טשרניחובסקי , המאפיין במובנים רבים את תפיסת דורו ( שהוא היה ממעצביה העיקריים , ( היה השאיפה להביא לחוג השירה העברית את מיטב שירת העולם , בעיקר זו המגולמת ביצירה האפית . בעיקרה , היתה תפיסה רומנטית או ניאו–רומנטית זו אופיינית לתרבותו של הסימבוליזם הרוסי , שאליו היתה לטשרניחובסקי זיקה ברורה . מתוך חזונו זה הוא נרתם למפעל האדירים של תרגום האפוס ההומרי בשלמותו ( תרגום האיליאס יצא בשנות ה , 30– תרגום האודיסאה יותר מעשור אחר כך . ( הוא תרגם גם את הכמו–אפוס האינדיאני של לונגפלו שירת שאול טשרניחובסקי – מפעל היחיד התרגומי עצום היריעה שלו השתרע על פני כארבעים שנה ושינה את מפת הספרות העברית המתורגמת מקצה לקצה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|