הרומנטיקה האירופית והספרות העברית

עמוד:66

כתקופת תום , או ספיגה ראשונית של העולם , אופייני לביאליק ובצורה שונה ( רומנטית הרבה יותר ) גם לטשרניחובסקי . מציאת הניחומים בטבע על פגעי האדם והחברה היתה קיימת אמנם פה ושם גם בשירת המשכילים וחובבי ציון אך ללא אותה מוחשיות חד–פעמית שלהם היא זוכה בשירים כמו "בשדה" של ביאליק ו"נוקטורנו" של טשרניחובסקי . "שפת–המראות" ש"בה מתוודע אל לבחיריו , " השפה הקודמת לכל לשון , וכמוה גם ה'מלים–מראות' של שפה זו , שהפואמה "הבריכה" מונה אותן , הן בוודאות נחלת השירה הרומנטית והשקפת העולם הרומנטית . אך למרות הסוגים הספרותיים והמוטיבים הרומנטיים הברורים הקיימים אצל ביאליק ( המשורר כנביא , הניצוץ המתלבה , הדמעה האצורה , ( למרות השפעות פושקין ושילר והרומנטיות המתונה של פואמות כ"זוהר" ו"צפרירים , " ולמרות השימוש רב העוצמה של ביאליק בשירתו הלירית בדימויים ובסמלים 'טבעיים' הרחוקים מכל אלגוריות ( כגון כלב או כוכב ) הבאים בצירוף שמות תואר משתנים לציין מצבים אנושיים שונים , אין ביאליק כל כולו משורר רומנטי . במחקריו המפורטים הראה דן מירון כיצד נע הדובר בשירת ביאליק , תוך נסיגות , מן 'האני העני' האלגורי מייצג האומה של שירתו המוקדמת אל מלאות המצבים המוחשיים של אני 'עשיר' בעל אינדיווידואליות מובהקת בשירה הלירית המאוחרת והבשלה . הוא גם הראה כי תנועה זו מלווה באימוץ שלם יותר של הפואטיקה הרומנטית . אך נראה כי יש להבחין כאן בין פואטיקה ל'עולם רוחני . ' למרות הפואטיקה הרומנטית עולמו הנפשיהרוחני של ביאליק חורג מהשפעות הרומנטיקה ומכיל יסודות אנטי–רומנטיים הנאבקים בנטיית הרוח הרומנטית . השפעות ההשכלה , הרומנטיקה , הריאליזם והסימבוליזם כולן 'מיוהדות' אל תוך העברית המיוחדת שאין דומה לה ומותכות למסכת יצירה מקורית המכשילה כל סיווג פשוט . השאלה "מאין נחלתי את שירי" בפתח פואמה אוטוביוגרפית היא אמנם , כמו הז'אנר עצמו , רומנטית . כך היא גם בקשת התשובה בהתבוננות בילדות הבראשיתית של הדובר . אך התשובה עצמה "בבית אבי התגורר משורר ערירי , " תשובה המוליכה אל "הצרצר – משורר הדלות" ולא אל "הזמיר , " מעמידה את העמדה הרומנטית באור אירוני ומביאה על הלהט הרומנטי צינון ריאליסטי אכזרי . כמו בשירת היינה , האירוניה הרומנטית מופנית לעתים תכופות אצל ביאליק כנגד עצמה לעתים בסיום השיר ( המתהפך ) אך לעתים גם בתוך שורותיו : "על חורבן איזה ארץ פלאות / על אבדן איזה גןעדנים" " ) דמעה נאמנה . ( 1896 , " שירת האהבה של ביאליק עומדת כולה בסימן השני ; ת הזאת שבין רומנטיות מצועפת ואף סנטימנטליות רומנטית לבין ריאליזם חושפני המסיר באכזריות כל הצטעפות . חלק נכבד משירת ביאליק מוקדש לשתי תמות שהעלתה השירה הרומנטית : הילדות והמגע עם הטבע כמקורות השירה והמשורר . אכן ניכרת ד 4 מ ; ת בין הטיפול בתמות אלה אצל ביאליק לבין הטיפול בהן אצל כמה מגדולי הרומנטיקנים , ובעיקר המשורר האנגלי וורדסוורת . אך , כפי שתראה להלן ההשוואה לטשרניחובסקי , גם ייצוג הילדות וגם ייצוג הטבע בשירת ביאליק אינם כל כולם רומנטיים . המחקר הראה גם שצורות ספרותיות שהרומנטיקה טיפחה , כמו הפואמה הלירית או המיתית , נושאות אצל ביאליק מטען סימבוליסטי לא פחות מאשר רומנטי " ) מתי מדבר , " "הבריכה . ( " שני יוצרים גדולים בחותם הרומנטיקה בין גדולי הספרות העברית במעבר המאות שניים בלבד הם היוצרים שניתן להגדיר הן את יצירתם והן את עולמם הרוחני כולו רומנטיים במובהק . אלה הם מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושאול טשרניחובסקי . ברדיצ'בסקי , שעב H ת את שם העט שלו למיכה יוסף בןגריון , פרץ כסערה אל הספרות העברית החדשה בשנת 1900 בתשעה ספרים של סיפורת והגות שנכתבו כולם בין השנים 1896 ל . 1900– ארבעת ספרי ההגות שלו תבעו שינוי ערכים כולל בספרות ובחיים היהודיים . בשל סיסמה זו וציטוטים תכופים מכתבי ניטשה נתפס בעיני מבקריו כ"ניטשיאני עברי" ( ר' ניטשה בספרות העברית החדשה במדור זה . ( אך למרות השפעה סגנונית , ובמידה פחותה השפעה הגותית , של ניטשה היה הגרעין המחשבתי ה'קשה' של תורתו – גם באותם ימים – רחוק מרחק ניכר מן ההגות הניטשיאנית . מאחורי הקריאה לשינוי ערכים כולל ומאחורי הכרתו של הסופר שחיי ישראל לא יכולים להימשך כבעבר אם אמור העם היהודי להוסיף ולהתקיים בעולם המודרני כלאום חי ויוצר , עמד מונח מרכזי אחד שלא היה לו שום תפקיד במחשבת ניטשה והוא : הטבע . ברדיצ'בסקי ראה כפגם העיקרי של דת ישראל ותרבותו את הריחוק מן הטבע . 'הספר' ( דהיינו , שולחן ערוך וכל מקורותיו ההלכתיים ) חוצץ בין האדם היהודי לבין הטבע שבפנים והטבע שבחוץ . סגפנות ורוחניות יתרות מדכאות את היצרים , הדמיון והחושים וכל דבר ספונטני שבאדם . בשל 'הספר' אין ליהודים מאז 'יבנה' והגלות הארוכה לא היסטוריה ( דהיינו , התפתחות מחשבתית ותמורות של ממש ) ולא רצון פעיל כלשהו . מאחורי התביעה לשינוי ערכים למען המשך הקיום בצורה חדשה עומד לא רק רלטיביזם המחייב התאמת הערכים לצורכי החיים המשתנים אלא גם ציפייה להבראה מחולי תרבותי ממושך שיכולה לבוא רק מ"אחיזה טבעית בחיים . " עד מהרה מתברר לקורא של ברדיצ'בסקי שקללת 'יבנה' – המרת חיי העצמאות הפוליטית והצבאית באידיאל ספיריטואלי – אינה הקללה הראשונה . קדמה לה קללת 'סיני , ' שבה ניתקו בני ישראל מן

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר