|
|
עמוד:61
החינוך , מפעם בספר זה , כבכל כתבי המשכילים , בצד הדחף הווידויי . אך הנעימה שבה הוא מעמת ילדות וטבע עם פגעי החינוך היהודי המסורתי ותובע את עלבונם של חיי הרגש והדמיון כבר מציגה לקורא רגישות חדשה , רומנטית . שתי יצירות חלוציות אלו נכתבו בידי סופרים שהם נציגים מובהקים של תנועת ההשכלה וספרות ההשכלה העברית , אף שכבר ניכרות בהן השפעות רומנטיות . צירוף מעין זה ניתן לייחס בהכללה גסה גם לאנשי "מדע היהדות" כותבי גרמנית , שנוצר בברלין בשנות ה30– של המאה ה , 19– וגם ליורשיהם וממשיכיהם כותבי העברית בגליציה וברוסיה שהעדיפו לכנות את תחום עיסוקם במונח העברי "חוכמת ישראל , " דבר המורה על תפיסה רומנטית יותר של לאומיות ייחודית ( כיום אמנם רווחים שני הכינויים לציון כל התחום כולו . אי אפשר לתאר את פועלם של מייסדי מדע היהדות צונץ , שטיינשניידר וגייגר ללא ההכרה של הרומנטיקנים בהיסטורי ; ת של תופעות הרוח והתובנה , שלשם הבנת כל תופעה תרבותית , לרבות עניינים שבאמונה , יש ללכת אל העבר ולבקש לה שורשים וגניאלוגיות , לחקור את התהוותה בתנאי זמן , מקום ומנטליות מיוחדים , ולא להסתפק בחקר דמותה בהווה . גם המאמינים שבקרבם לא ראו כתפקידם של המדע והמחקר לגלות ישות נצחית ובלתי משתנה מעבר לתופעות ההיסטוריות החולפות . הפרידה של חוקרים אלה – לפחות במחקרם – מכל תיאולוגיה היתה שלמה . ואולם כבר הקפדתם על חומרת המתודה של הפילולוגיה ההיסטורית גילתה את דבקותם ברציונליזם ואת ריחוקם מפולחן האינטואיציה ו"הגאון" של הרומנטיקנים המובהקים . עוד יותר מזה הרחיקה אותם מן הרומנטיקה אמונתם באוניברסליות של התבונה . כך , למשל , ההוגה המרכזי של הרפורמה , אברהם גייגר , הפנה את תשומת הלב אל האבולוציה של עיקרי האמונה היהודית , שלא כולם היו בעיניו " נצחיים , " אך הוא גם ביקש להראות שאבולוציה זו מוליכה אל האמונה בנאורות , בסובלנות ובאוניברסליות של התבונה . ר' נחמן קרוכמאל ( רנ"ק , ( הדמות הבולטת בחוכמת ישראל בגליציה , ייחס לא רק השתנות מתמדת לכל ביטויי האמונה והספרות היהודיות , אלא גם מחזוריות של צמיחה , גיבוש ושקיעה . אך הוא דבק בעקשנות בדעה שבכל התמורות ההיסטוריות האלה , היהדות – ולא הנצרות – מכירה במוחלט הרציונלי שאינו נתון לשינויים . ההיסטוריון גרץ היה פתוח יותר מקודמיו ובני זמנו בין חוקרי היהדות לתפיסה הרומנטית של הלאומיות כהוויה ייחודית וגם למקומן של חוויות של דבקות לאומית לא–לגמרי–רציונליות בהיסטוריה של עם ישראל . הוא העלה על נס את המרטירולוגיה , כלומר את הנכונות למות על קידוש השם מתוך בחירה , בראותו בה את הגורם העיקרי ששימר את עם ישראל , ותיאוריו אלה בוודאי הושפעו מן הספרות הרומנטית . ואולם גם הוא לא חרג מעיקרי האמונה של ההשכלה , כפי שמעידים הערצתו לשפינוזה ולמנדלסון ושאט הנפש שבו הוא מתייחס לכל גילויי המיסטיקה ביהדות . אצל דור ההמשך של מייסדי מדע היהדות הכותבים עברית באימפריה האוסטרו–הונגרית והרוסית גברה התפיסה הרומנטית של הלאומיות , ובעיקר הדגשת הייחוד הלאומי של עם ישראל , על ההחזקה באידיאלים של ההשכלה . רנ"ק נאבק עדיין על ה'הוכחה' שהאידיאלים הייחודיים לעם ישראל , כפי שהם מתגלים דווקא בהתפתחות האגדה , הם גם האידיאלים האוניברסליים האמיתיים . אך אצל אישים אחרים בחוכמת ישראל כשמואל דוד לוצאטו ( שד"ל ) ושלמה יהודה רפפורט ( שי"ר ) נדחתה כליל הפרספקטיבה של אמנסיפציה ואוניברסליות מפני הלאומיות . מרדכי אהרן גינצבורג – אוטוביוגרפיה עברית ראשונה , כתובה בנימה רומנטית ניכרת . הצנזור הרוסי עיכב את פרסומה המלא כמעט ארבעים שנה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|