4. אליאב שוחטמן:

עמוד:514

חקיקת החוק מראה שההיזקקות למשפט העברי תלויה במידה רבה באישיותו של השופט , וברצונו להיזקק למקורות משפטיים יהודיים . אוצרות המחשבה המשפטית היהודית לדורותיה ראוי היה שיטביעו חותם ממשי הרבה יותר על הפסיקה של בתי המשפט של מדינת ישראל . אין לשכוח שאחד מעקרונותיה של ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוא היותה של המדינה " מושתתת על יסודות החירות , הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל . " יישומם של היסודות האלה בחיי המעשה מצוי בספרות הפסיקה ההלכתית לדורותיה . האין זה דבר מובן מאליו , שבתשתית הפסיקה של מדינתנו היהודית תתפוס ספרות עשירה זו מקום מרכזי ? מובן מאליו , ואין צריך לומר , שבדברנו על החשיבות שבמתן מקום מרכזי ליצירה המשפטית היהודית לדורותיה בחקיקה ובפסיקה בת זמננו , אין הכוונה לכפייתן של נורמות דתיות שאינן מקובלות על הציבור שאינו רואה בעצמו מחויב לתורה ומצוות . ממהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אין לגזור את המסקנה כאילו יש הצדקה לכפייתן של נורמות דתיות על מי שאינו מקבל אותן . פוסקי ההלכה עצמם שוללים , מטעמים הלכתיים , דבר זה . הטעם לכך הוא שכפייה כזו אין בה כל תועלת במציאות ימינו , ולא זו בלבד שהיא לא תשרת שום מטרה הלכתית , היא אף עלולה להרחיק , ולכן יש לאוסרה . בדברנו על הצורך במתן מקום מרכזי ליצירה המשפטית היהודית בחקיקה ובפסיקה של מדינת ישראל , כוונתנו לאותו חלק של המקורות המשפטיים היהודיים התואמים את מהותה של ישראל כמדינה יהודית , ובראש ובראשונה לענפי המשפט הפרטי והציבורי של המשפט העברי , שדבר אין להם עם כפיית נורמות דתיות – דבר שנתפס כפסול בעיני ההלכה עצמה , כאמור . אכן , כשם שבמדינה יהודית אין מקום לכפייה של דין דתי על מי שאינו מקבל אותו , כך גם לא תיתכן כפייה של יהודי לפעול בניגוד לאמונתו הדתית , ולו בעקיפין . כך , למשל , על המדינה למנוע היווצרות מצבים המכריחים יהודי לעבוד בשבת . כמו כן על המדינה לדאוג שהפרסומת בחוצות לא תכפה על יהודי צפייה במראות האסורים עליו . שימור אופייה היהודי של המדינה אכן , אין פסול בחקיקה שיש בה יסודות דתיים , או יסודות המקנים מעמד מיוחד ליהודים דווקא , כשתכליתה של חקיקה זו היא שמירת עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית , או שמירה על אופייה היהודי ושימור אחדותה של החברה היהודית במדינת ישראל . לפיכך יש הצדקה לחוק השבות , המקנה זכות עלייה לכל יהודי המבקש לעלות לישראל , ואינו מקנה זכות זו למי שאינו יהודי . ביטולו של חוק זה עלול להביא לכך שמדינת ישראל תחדל להיות מדינה יהודית – דבר העומד בניגוד לכוונת המחוקק , שנתן למדינה מעמד של מדינה יהודית בראש ובראשונה , לצד היותה מדינה דמוקרטית . לפיכך יש הצדקה גם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים , המטיל על כלל האוכלוסייה היהודית במדינה את מרותם של חוקי ההלכה בתחומי הנישואים והגירושים . מטרתו של חוק זה לא היתה להטיל על אזרחי המדינה היהודיים את שמירת האיסורים הדתיים , אלא למנוע קרע חמור בחברה היהודית בישראל – קרע שעלול להתרחש אם תונהג בישראל שיטה של נישואים וגירושים אזרחיים , דבר שיגרום להיווצרותן של שתי קבוצות בחברה היהודית בישראל שלא יבואו בקשרי נישואים האחת עם רעותה . סוף דבר באמור לעיל אין כדי למצות את המתחייב ממהותה של המדינה כמדינה יהודית . ייאמר עוד בקצרה , שמדינה יהודית היא מדינה שערכי הנצח של עם ישראל הם שמתווים את סדר היום שלה בכל התחומים : התרבותי , הכלכלי , החברתי , המדיני והביטחוני . מדינה יהודית היא מדינה שהשיקול העליון המדריך אותה הוא הגורל היהודי והבטחת המשך קיומו ורווחתו של העם היהודי . מדינה יהודית היא מדינה המסורה לחלוטין לעניין היהודי , ושעקרון הערבות ההדדית הוא נר לרגליה . מדינה יהודית היא מדינה המושיטה יד תומכת לחלשים , ובה מתקיימים דברי הנביא ישעיהו : "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם" ( נח , ז . ( מדינה יהודית היא מדינה שצדק ילין בה , ואשר חרתה על דגלה את האידיאל של עשיית חסד , צדקה ומשפט בארץ . מדינה יהודית היא מדינה השומרת אמונים לבניה , ומקיימת את דברתה גם ביחס לבני בריתה שלא מקרב בני ברית . מדינה יהודית היא מדינה שהנהגתה מושרשת בהוויה ובהיסטוריה היהודיות , והיא בעלת יכולת לצפות את פני העתיד ולכלכל את מעשיה מתוך הפקה נכונה של לקחי העבר – הנהגה הפועלת על פי הנתונים המציאותיים ולא על פי מאוויי לב וצורכי שעה חולפים , והמודרכת בכל אורחותיה בידי הערכים היהודיים הבסיסיים , שהם ערכי היסוד של המדינה . מדינה יהודית , בעלת צורת משטר דמוקרטי , שזו דרכה , תהיה אור ליהודים וגם לגויים , כחזונם של נביאי ישראל .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר