3. אמנון רז–קרקוצקין:

עמוד:507

הרוב , כל עוד גם המיעוט רשאי להשתמש בסמליו לצורכי חינוך וחג . אפילו בארה"ב , בעלת התודעה הרב תרבותית , שולטים למעשה לוח שנה נוצרי וחגים נוצריים , המתפקדים באופן אזרחי–חילוני ( כמו בישראל עצמה . ( עם זאת , כשיהיה הסדר שלום , יהיה ראוי להוסיף רכיב ערבי–פלסטיני ( אלמנט בדגל , בית בהמנון ) לסמלי המדינה עצמה . בינתיים יכול כל אזרח , סובייקטיבית , לראות בסמלי דת ולאום שאינם "שלו" ביטוי לגוף הפוליטי–אזרחי שאליו הוא משתייך , ולא לאידיאולוגיה כלשהי . גם לפני השלום , בצד התמיכה בתרבות יהודית חייבת להיות תמיכה פרופורציונית בתרבות ערבית , וסימני הלשון והתרבות הערביות צריכים למצוא ביטוי במרחב הפומבי וביומיום של ישראל , כשיגרה טבעית ולא כמעשה הפגנתי . פתרונות אלה , כאמור , אינם הרמוניים , אלא היסטוריים . תפיסת הדמוקרטיה עצמה משתנה עם הזמן , וכמוה הנסיבות והנתונים לקידום מימושה . מטרה ראויה לבני אדם סופיים היא לתקן את מסגרות החיים באופן שלא יתפרקו בדם ואש . – iustitia pereat mundus fiat "ייעשה הצדק גם אם יחרב העולם" – היא מימרת הקנאים בכל התקופות . מצד שני , ההיסטוריה של הפתרונות אינה הצדקה להמשך המצב הקיים . ישראל של היום נעשתה מדינת לאום מפלה ושוביניסטית . אפשר להסביר את הסיבות לכך , אי אפשר להכחיש את התוצאה . לכן , כדי שהמדינה היהודית תוכל להיות דמוקרטית גם בתנאים היסטוריים לא–מוחלטים , נדרשים שני תנאים שעדיין לא התקיימו : ( א ) שיפור דרמתי בשאלת השוויון בין יהודים וערבים ; ( 2 ) כניסת ישראל למסגרת רב–לאומית , כגון אירופה , שבה תאבד את ריבונותה המוחלטת ( שבגללה מתאפשרת לאומנות אגרסיבית , ( אך לא את אופייה הלאומי . דמוקרטיה בליקוי מאורות : הסיכונים לדמוקרטיה קיימים לא רק מצד השאלה הלאומית . בעיה מרכזית של הדמוקרטיה בישראל היא השתלטות הצבא וגורמי הביטחון על קובעי המדיניות ; לא פחות , הדמוקרטיה , גם זו הפורמאלית , נעשית פלסתר בישראל ובכל המערב בידי בעלי אינטרסים התורמים לתקציבי הבחירות , ובידי הבעלים הפרטיים של התקשורת , שקנו השפעה חריגה על המערכת הפוליטית בגלל הצורך בגיוס המונים וכוחה של הטלוויזיה לעשות זאת ; טכנולוגיית השידול והפרסומת , שכוחה במערב הדמוקרטי יעיל אף יותר ממיניסטריוני התעמולה בארצות טוטליטריות ; הדלדול הרוחני של תרבות ההמונים , דווקא כאשר ההמונים עצמם נעשים משכילים יותר ובעלי מקצוע , ניגוד העושה אותם קורבנות קלים יותר למניפולציה ; ההגמוניה העולמית ( באמצעי המדיה השונים ) של הדגם האמריקני , המרסק תרבויות מקומיות ומציע להן תחליף שטחי מעולם הבידור והדימויים ; וגורמים אחרים , המפקיעים את הדמוקרטיה מן הרעיון שביסודה , שהוא : בחירה מושכלת של האזרחים בדרך שבה ימומש רצונם . כדי לממש אותו נדרש שיח אנושי מושכל , אך בעולם של היום מחליפה אותו טכנולוגיית שיח , המונחית בידי תעשיית דימויים מקצוענית ונשלטת בידי כסף גדול ; וכסף זה גם קונה את נבחרי הציבור בכל הדרגים , בגלל תלותם בתעשיית דימויים יקרה כל כך . בכל אלה הדמוקרטיה במערב , וגם בישראל , מצויה בליקוי מאורות . . 3 אמנון רז–קרקוצקין : תלי תלים של מילים נכתבו כדי להצדיק את הגדרת ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית . " ספרים ומאמרים , פסקי דין ונאומים שבים ומדגישים שאין סתירה בין הגדרת המדינה מדינה יהודית ובין הגדרתה מדינה דמוקרטית . ואולם נדמה שדווקא הצורך החוזר ונשנה לאשש עמדה זו , ולגנות את כל מי שיוצא נגדה , מעיד עד כמה ההגדרה הזאת בעייתית , ועד כמה החיבור בין " יהודית " ו " דמוקרטית " בהגדרתה של המדינה מטשטש את יסודות האי שוויון הטמונים בתוכה . מבחינה פורמלית אפשר כמובן להגדיר את ישראל מדינה דמוקרטית , ואין כל ספק שהמשטר הישראלי מיישם היבטים חשובים של הדמוקרטיה , כמו הזכות לבחור ולהיבחר , וגם חופש דיבור מסוים . אבל אם מתייחסים אל הדמוקרטיה ברצינות , כלומר כאל מערכת עקרונות , חוקים ומדיניות המבוססת על שוויון בין האזרחים , מלבד זכות הבחירה , אזי יש לעמוד על ההיבטים האנטידמוקרטיים הנובעים מעצם הגדרתה של המדינה , ובפרט על האופן שבו היא שוללת באופן שיטתי את זכויות הערבים .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר