מעמד היהדות המתקדמת והיהדות המסורתית בישראל

עמוד:497

שני התחומים החשובים ביותר בשאלת מעמדם המשפטי של הזרמים בישראל הם סוגיית מיהו יהודי ונושאי נישואים וגירושים . בסוגיית מיהו יהודי – ולענייננו , הכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים כמו באורתודוקסיים לצורך רישום אדם כיהודי במרשם האוכלוסין והקניית אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות – התפתח המאבק בכמה שלבים . ב1970– נקבעה בחוקי השבות והמרשם הגדרת "יהודי : " מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואיננו בן דת אחרת . הדיון בכנסת שקדם לשינוי החקיקה מעלה כי כוונת הכנסת היתה בבירור להכיר לצרכים האלה גם בגיורים לא אורתודוקסיים הנערכים בחו"ל , ואמנם במשך שנים אחדות נרשמו גרים כאלה כיהודים . עליית ש"ס ושליטתה במשרד הפנים הובילה לניסיון למנוע המשך הכרה זו באמצעים אדמיניסטרטיביים , והיה צורך בכמה עתירות לבג"ץ כדי להכריח את משרד הפנים להכיר בגרים שהתגיירו בחו"ל בקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות . עקב כך יזמו המפלגות הדתיות את מחיקת רישום הלאום של תושבי ישראל מתעודת הזהות , ובלבד שלא ייאלצו להשלים עם רישומם של גרים לא אורתודוקסיים כיהודים , אך רישום הדת והלאום נותר על כנו במרשם המרכזי . ניסיונות לשנות את החוק במגמה להפוך את פסקי הדין של בית המשפט העליון לא צלחו , בעיקר בגלל לחץ כבד של אנשי התנועות האלה בחו"ל , והדבר הוביל להקמת ועדה ציבורית בכירה , בראשות הפרופ' יעקב נאמן ובהשתתפות נציגים מכל הזרמים . אף שהוועדה לא הגיעה להמלצות שהוסכמו על דעת כל חבריה , הביאו דיוניה להקמת המכון המשותף ללימודי היהדות , אשר להנהלתו ועיצוב תוכנית הלימודים בו שותפים שלושת הזרמים הדתיים , ובוגריו מופנים לגיור בפני בתי הדין המיוחדים הפועלים מטעם הרבנות הראשית . היתה הנחה כי יוזמה זו תאפשר גיור המוני של עולי בריה"מ שאינם יהודים על פי ההלכה . תקווה זו לא התממשה בשלב הנוכחי , וקצב הגיור בבתי הדין המיוחדים מטעם הרבנות הראשית , אשר ציפו כי יפעלו באופן מקל ויאפשרו גיורם של עולים במספר גדול , עדיין אטי , וספק אם ישתנה בעתיד . בשנים האחרונות התרחב המאבק של הזרמים הלא–אורתודוקסיים להכרה בגיוריהם , ובג"ץ הורה שיש לרשום במרשם האוכלוסין כיהודים גם את מי שהתגייר בישראל בפני בתי הדין לגיור של היהדות המתקדמת או המסורתית . עדיין תלויה ועומדת בפני בג"ץ שאלת זכאותם של מי שהתגיירו בגיור לא אורתודוקסי בישראל לאזרחות מכוח חוק השבות , וכן נושאים משיקים לשאלה זו , כגון מדיניותה המפלה של הרשות למען הילד בבואה להשים ילדים בני אימוץ במשפחות יהודיות , ועמדתה שלפיה אין הגיור הרפורמי או הקונסרבטיבי מספיק לצורך הליך אזרחי זה . בעוסקו בסוגיה זו מצא עצמו בית המשפט מבהיר שאלות יסוד הנוגעות לאופייה ולזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . כך קבע , למשל , נשיא בית המשפט העליון הפרופ' אהרן ברק , בדעת רוב השופטים בהרכב מורחב של 11 שופטים בבג"ץ : 5070 / 95 "לטענת המדינה 'מן הבחינה המשפטית , קיימת בישראל עדה אחת , וקהילה אחת , ובראש העדה , הקהילה היהודית של ישראל , בתחום הדתי , עומדת הרבנות הראשית . ' טיעון זה של המדינה אין בידי לקבל ... התפיסה הרחבה הינה , כי היהודים בישראל אינם נתפסים כעדה דתית אחת . תפיסתם של היהודים כ'עדה דתית' ... היא גישה מנדטורית–קולוניאלית . אין לה מקום במדינת ישראל ... ביהדות ישנם זרמים שונים הפועלים בישראל ומחוצה לה . כל זרם פועל על פי השקפותיו שלו . לכל יהודי ויהודי בישראל – כמו גם לכל אדם ואדם שאינו יהודי – חופש דת , מצפון והתארגנות . תפיסות היסוד שלנו מעניקות לכל פרט ופרט את החירות להחליט באשר להשתייכותו לזרם זה או אחר . " ... הוא מצטט בהסכמה את דבריו של הנשיא שמגר בפסק דין קודם בסוגיית מיהו יהודי : "חופש הדת והמצפון הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו . חופש זה הוא מן הערכים המרכיבים את היסודות הנורמטיביים החולשים על שיטתנו מעת קום המדינה . חופש המרת הדת מוגן במסגרת חופש הדת והמצפון . " ... בתחום הנישואים והגירושים קובע החוק האזרחי ( חוק שיפוט בתי דין רבניים [ נישואין וגירושין , [ תשי"ג ( 1953 – כי הסמכות הבלעדית בתחום נישואים וגירושים של יהודים בישראל נתונה בידי בתי הדין האורתודוקסיים והדין החל על נישואים אלה הוא "דין תורה . " עקב כך אין רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים יכולים לכהן בישראל כעורכי נישואים המוכרים בחוק , ועצם הזכות להקמת משפחה מוגבלת באופן ניכר ומונעת ממאות אלפי אזרחים ישראליים להינשא . בג"ץ דחה עתירה שנועדה להקנות לרבנים אלה את הסמכות לערוך נישואים ( בג"ץ , ( 47 / 82 וקבע כי כל עוד אפליה זו מעוגנת בחוק המפורש , אין בידי בית המשפט למונעה , וכי שינוי המדיניות נתון בידי הכנסת והממשלה . התמודדות בשאלת מעמד הזרמים אבן הדרך הראשונה בהתמודדות המשפטית עם שאלת מעמד הזרמים היתה פסיקת בג"ץ בעתירת הקהילה ליהדות מתקדמת בכפר–שמריהו נגד המועצה המקומית ( בג"ץ , ( 262 / 62 אשר סירבה להשכיר לקהילה אולם של המועצה לצורך קיום תפילות בחגים . בג"ץ דחה את טענות הרשות המקומית , שהצדיקה התנגדותה בכך שקיים בכפר בית כנסת שדי בו לספק את הצרכים הדתיים של תושבי הכפר , שהשכרת אולם המועצה ליהדות המתקדמת פוגעת ברגשותיהן של קבוצות ביישוב , שהמועצה המקומית שואפת לקיים אחדות בציבור והשכרת

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר