מעמד היהדות המתקדמת והיהדות המסורתית בישראל

עמוד:495

התפילה , למשל , או בהתמודדות עם מעמד האישה , היחס להומוסקסואליות וכד . ' התנועה ליהדות מתקדמת היתה ראשונה להנהיג שוויון מלא של הנשים בקהילותיה ובהנהגתה הדתית , אך כיום מתקיים עיקרון זה בשתי התנועות באופן דומה . עם זאת קיים הבדל בהרכב חבריהן של שתי התנועות . התנועה המסורתית מתבססת עדיין במידה רבה על גרעין העולים מארצות דוברות אנגלית , ואילו התנועה ליהדות מתקדמת היא הטרוגנית יותר באופייה , הגם שבשתי התנועות אין ייצוגן של עדות המזרח מתקרב לחלקן באוכלוסייה . תקופה חדשה בהתפתחות שתי התנועות החלה עם החלטת ההיברו יוניון קולג' להכשיר ישראלים לרבנות מתקדמת , וכעבור שנים פתח בכך גם הסמינר התיאולוגי של התנועה המסורתית . מאז החלה בישראל הסמכתם של ישראלים לרבנות ( הראשון שבהם ב , ( 1980– עברה ההנהגה בתנועה ליהדות מתקדמת במידה רבה לידי דור צעיר של ילידי הארץ , אשר תרמו להגברת פעילות היהדות המתקדמת בישראל וקבלתה בחוגים רחבים יותר של האוכלוסייה . ותהליך דומה מתרחש בהדרגה גם בתנועה המסורתית . בשנים האחרונות ניכר גידול מתמיד של מספר המצטרפים והמשתתפים בפעילויות של שתי התנועות האלה בישראל , ובחלק ממוסדות החינוך עולה ההרשמה על יכולת הקליטה של המוסד , דבר המעיד על העניין הגובר באלטרנטיבה יהודית לא אורתודוקסית בתחום החינוך . תופעה דומה ניכרת גם בציון טקסי חיים , ובחלק מהקהילות נאלצו להוסיף תפילות מנחה בשבת , כדי לתת הזדמנות למשפחות ישראליות המבקשות לחוג את בר / בת המצווה של ילדיהן באווירה שוויונית לא אורתודוקסית . תופעה נוספת ראויה לציון היא מאות הזוגות הישראליים הפונים אל רבני שתי התנועות בבקשה שיערכו את טקס נישואיהם , וחרף העובדה שלטקסים האלה אין תוקף משפטי בישראל , והזוגות נאלצים אף להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל , כדי שיוכלו לרשום את עובדת נישואיהם במרשם האוכלוסין . הסבר לתופעה זו ניתן למצוא בעניין הגובר בטקס נישואים דתי המבוסס על אדני המסורת , אך ניתן בו לכלה מעמד שווה וניתנת אפשרות לבני הזוג להיות מעורבים בעיצוב הטקס ובניסוח כתובה עכשווית המבטאת את רגשותיהם ותפיסת עולמם . מגמה זו ניזונה גם מהדחייה הגוברת בקרב הדור הצעיר כלפי הממסד האורתודוקסי הנהנה ממונופול בענייני נישואים וגירושים על פי החוק הישראלי במתכונתו הנוכחית . משפחות רבות , המגדירות את עצמן חילוניות , מעדיפות לקיים טקסי חיים באמצעות התנועות הללו , שכן בדרך זו הן נמנעות מטקס אורתודוקסי אבל גם משמרות מוטיבים ממסורת ישראל . רק בסוף שנות ה90– החלו להתפתח מכונים המבצעים , בין השאר , טקסי נישואים חילוניים . סקרים רבים שנעשו מגלים כי רוב הציבור תומך במתן חופש בחירה בנישואים וגירושים ובהנהגת נישואים אזרחיים , וגם נישואים רפורמיים וקונסרבטיביים , נוסף על הנישואים האורתודוקסיים המוכרים באופן בלעדי עד היום . בחינת עמדות הציבור מגלה מפנה דרמתי , המעיד על המגמות המתפתחות בעת החדשה : בסקרים שונים שנעשו במהלך שנות ה90– ושנות ה 2 , 000– בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל הסתמנה מגמה גוברת של תמיכה – עד כדי 60 % ויותר – בהשוואת מעמדם של הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי , מזה , למעמד הזרם האורתודוקסי , מזה . הוא הדין במתן חופש בחירה בנישואים , באמצעות נישואים אזרחיים , וכן בנישואים רפורמיים או קונסרבטיביים , שבו תומך רוב מוצק , לעומת שליש בלבד לערך התומך בהשארת המצב הקיים . סקרים אלה מורים על מגמה גוברת של תמיכה ועניין בפלורליזם היהודי בכלל ובזרמי היהדות הלא–אורתודוקסית בפרט . אמנם , כאשר הנשאלים מתבקשים למקם את עצמם בסקאלה שבין חרדיים לחילונים ( חרדיים , דתיים , קונסרבטיבים , רפורמים , מסורתיים , חילונים , ( רק אחוזים נמוכים מאוד מזהים את עצמם כרפורמים או כקונסרבטיבים , אך שונה המצב כאשר הנשאלים מתבקשים להביע את אהדתם לזרמים השונים או את הזדהותם איתם : למעלה מרבע מהנשאלים מביעים הזדהות או אהדה כלפי הרפורמים ולמעלה מעשירית מהם כלפי הקונסרבטיבים , ורבים מאלה באים מקרב המזדהים כחילונים . התמיכה בהבטחות של מגילת העצמאות ל"חופש דת ומצפון" מקבלת בשנים האחרונות ביטויים ציבוריים רבים ומגוונים . גורמים אלה , ובהם התחזקות תופעת הרב–תרבותיות בישראל , תורמים לצמיחתן של התנועות הלא–אורתודוקסיות בישראל . בשנים האחרונות חל גידול במספר המשתתפים בפעולות החינוכיות והתרבותיות של שתי התנועות . בתמונה : יום בר / בת מצווה ב'מחנה רמה-נוע"ם' של התנועה המסורתית . תחת חופה משותפת עולים נערים ונערות יחד לתורה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר