מעמד היהדות המתקדמת והיהדות המסורתית בישראל

עמוד:494

מעמד היהדות המתקדמת והיהדות המסורתית בישראל אורי רגב התנועות הדתיות הלא–אורתודוקסיות העיקריות בישראל הן התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית . התנועה ליהדות מתקדמת בישראל היא תנועה אחות של " האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת , " ארגון הגג המאגד את התנועות הרפורמיות , הליברליות הפרוגרסיביות והרקונסטרוקציוניסטיות ביהדות העולם . תנועות אלו פעילות בכ40– מדינות בעולם , והן הזרם הדתי היהודי הגדול ביותר בעולם מבחינת מספר היהודים המזדהים איתו . בדומה לכך התנועה המסורתית אף היא מאורגנת יחד עם התנועות המסורתיות והקונסרבטיביות האחיות בארגון מסורתי עולמי , הפועל ב32– מדינות . תנועות אלו זוכות להזדהותו של הרוב המכריע של יהדות ארצות הברית , וצמיחתן מוסברת בין השאר על רקע ערכיה הבסיסיים של החברה האמריקנית , המושתתת על פלורליזם דתי והגנה חוקתית על חופש הדת , אי התערבות המדינה בנושאי דת . העדר מסורת של השתייכות לבתי כנסת אורתודוקסיים , ושל ממסד אורתודוקסי בעל שליטה בחיי הדת של הקהילות היהודיות , הבטיחו מעמד שווה לכל זרמי היהדות ובחירה חופשית בין הזרמים האלה . שתי התנועות הישראליות בחרו להן עם היווסדן שמות שונים מן השם של התנועות האמריקניות המוכרות והגדולות , בין השאר כדי להדגיש את ייחודן הישראלי ואת עצמאותן הרעיונית והארגונית , הגם שהן מקיימות זיקה הדוקה לתנועות בחו"ל , ובייחוד בצפון אמריקה , התומכות בהן . מרחק רב עברו היהדות המתקדמת והתנועה המסורתית במהלך עשרות השנים מאז נעשו הניסיונות הראשונים להקים בתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים בישראל . כיום פועלות בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל כ25– קהילות . היא הקימה יישובים חלוציים וקהילתיים ( הקיבוצים יהל ולוטן בערבה ומצפה הר–חלוץ בגליל , ( היא פועלת בקרב נוער וצעירים ברחבי הארץ , מחזיקה מוסדות חינוך מן הגיל הרך ועד לבית הספר התיכון ועוסקת בפיתוח תוכניות לימוד ייחודיות ובהכשרת מורים וגננות . בית המדרש לרבנים , ההיברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות , שהקים את שלוחתו בירושלים בשנת 1963 כדי לשרת בעיקר תלמידי מחקר מארצות הברית – פיתח תוכנית להכשרת תלמידים ישראליים לרבנות מתקדמת . המרכז לפלורליזם יהודי הוא הזרוע הציבורית והמשפטית של היהדות המתקדמת בישראל , והוא פועל לקידום שוויון ערך האדם , צדק חברתי וסובלנות דתית באמצעות פעילות אינטנסיבית בבתי המשפט , בכנסת ובתקשורת . בדומה לכך פועלת גם בתנועה המסורתית רשת של כ50– קהילות וחבורות , מושב שורשים וקיבוץ חנתון , ששניהם בגליל התחתון , תנועת נוער ( נוע"ם ) וגרעיני נח"ל , פעילות סטודנטים ופיתוח מנהיגות . התנועה המסורתית יזמה את הקמת רשת בתי הספר תל"י ( תג / = ר לימודי יהדות , ( כשלוחה של מכון שכטר , והיא שמה דגש רב בפעולה החינוכית ובקליטת עלייה . מכון שכטר , המסונף לסמינר התיאולוגי בניו יורק של התנועה הקונסרבטיבית , מקיים פעילות נרחבת בתחום הכשרת רבנים ומחנכים יהודיים , ומבצע תוכניות של לימודים מתקדמים בתחום מדעי היהדות . שתי התנועות משתפות פעולה בתחום הציבורי והמשפטי כנגד האפליה המשותפת מצד רשויות המדינה בנושאים של סמכויות רבניהן , תמיכות מדינה בפעולותיהן ועוד . הבדלים במידת המחויבות להלכה ההבדלים העיקריים בין שתי התנועות הלא–אורתודוקסיות נוגעים למידת מחויבותן להלכה . התנועה המסורתית רואה בעצמה תנועה הלכתית , ואילו התנועה ליהדות מתקדמת רואה בהלכה מקור מנחה ומורה דרך , ולא מקור סמכות מוחלט ומחייב , מתוך שימת דגש בערכי המוסר והצדק . מכאן נגזרת גישה שמרנית יותר של התנועה המסורתית לשינויים בנוסח דרמתי על תפיסתו של דור שלם של רבני הציונות הדתית , כך ששנים רבות התפיסה החרד"לית ( ברמות שונות של קנאות ) היתה אופיינית כמעט לכל רבני הציונות הדתית והאגף התורני שלה . רק בשני העשורים האחרונים , עם צמיחתם של בתי מדרש שונים שצברו כוח , נוצר בציונות הדתית גם אגף תורני שאינו מזוהה עם התפיסה החרד"לית , אלא מכיר בצורך לשלב את החיים המודרניים בתוך עולמה של הציונות הדתית . לקריאה נוספת : פרידמן , מנחם , החברה החרדית – מקורות , מגמות ותהליכים , מכון ירושלים לחקר ישראל , ירושלים , . 1991 שוורץ , דב , הציונות הדתית : תולדות ופרקי אידיאולוגיה , משרד הביטחון ( האוניברסיטה המשודרת . 2003 , ( שלג , יאיר , הדתיים החדשים : מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל , כתר , ירושלים , . 2000

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא