הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה

עמוד:490

הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה יאיר שלג בהיות החיים המודרניים חובקי כול ומקיפים את מגוון תחומי החיים היומיומיים , גם החברה הדתית בישראל לא יכולה להימלט מהשפעתם . וכך ניתן למצוא גם בתוכה השפעות עמוקות של החיים המודרניים . עם זאת יש להבחין בעניין זה בשלושה זרמים עיקריים בחברה הדתית : הציבור הדתי–לאומי , הציבור החרדי והציבור המכונה " חרדי–לאומי , " כלומר אותו חלק של הציונות הדתית שמבחינת יחסו למודרנה הוא דומה לציבור החרדי ( וכפי שיובהר להלן , לרוב אף מחמיר ממנו . ( כמו כן יש להבחין גם בין כמה היבטים של המודרנה : ההיבט הטכנולוגי , שאליו קל יותר להסתגל ואמנם הסתגלו אליו בקלות יחסית כלל חלקי החברה הדתית , וההיבט הערכי : ערכים מודרניים , שהדילמה הכרוכה בהם נוגעת לאותם ערכים שהם מנוגדים לאורחותיה המקוריות של החברה הדתית , בעיקר בשלושה תחומים : א . מעמד האישה וסוג היחסים השוויוני בין גברים לנשים ; ב . התרבות החילונית , החופשית ברוחה ; ג . החיים הדמוקרטיים , שבהם הציבור מעצב בעצמו את אורחות חייו ( לפי הכרעות רוב , ( ולא לפי עמדות הרבנים . הציבור הדתי–לאומי הכריע , כבר משלב מוקדם למדי של התפתחותו , בעד קבלת המודרנה כאחד מעמודי התווך של חייו . אמנם , כשבאה הציונות הדתית לעולם , עם ייסוד תנועת " המזרחי" בשנת , 1902 היו מנהיגיה רבנים חרדיים לכל דבר , שנבדלו מעמיתיהם החרדים רק בקבלת הערך המדיני של הציונות . אבל כבר משנות ה20– של המאה הקודמת חל שינוי , עם ייסוד "הפועל המזרחי" ותפיסת "המרד הקדוש" שאימץ לו : לגיטימציה אף למרד בסמכות הרבנים בשמם של ערכים " מקודשים" של הזמנים החדשים . אז דובר על הסוציאליזם , אבל "המרד הקדוש" הזה התרחב לאחר זמן גם למודרנה , בשלושת עמודי התווך הערכיים שלה : מעמד האישה , לגיטימציה עקרונית לתרבות החילונית ( כמובן לא לכל פרט שלה ) והדמוקרטיה . כאמור , בעניין זה לא היססה הציונות הדתית למרוד אף ברבנים הנערצים ביותר המזוהים איתה . כך , למשל , למרות התנגדותו של הרב קוק האב ( הראי"ה ) הצביון היהודי של המדינה , בהעמקת לימודי מורשת ישראל וב"חיזוק המוסדות והארגונים התורניים–לאומיים . " לקראת הבחירות לכנסת ה ( 2006 ) 17– התחולל שינוי נוסף : למסגרת האיחוד הלאומי הצטרפה "הציונות הדתית" – פורשי המפד"ל הנציים בראשות אפי איתם . ישראל ביתנו נטשה את האיחוד הלאומי וכך הוא איבד מרכיב לא–דתי מובהק . בבחירות התייצב האיחוד הלאומי בברית עם המפד"ל . כל חברי הכנסת הנבחרים של "האיחוד–הלאומי-מפד"ל" זולת הפרופ' אריה אלדד ( מולדת ) הם דתיים–לאומיים מהמפד"ל , מתקומה , מהציונות הדתית וממולדת . כך נעשה האיחוד הלאומי ב2006– למעשה למפלגה דתית ימנית קיצונית . וכך ניכר בתקופת המדינה שבשאלות דת ומדינה מחנה השמאל היהודי והערבי הוא בעיקרו חילוני וליברלי , במרכז יש מפלגות ליברליות ובעיקר פרגמטיות ובימין בולטת הגישה המסורתית . לקריאה נוספת : בן–רפאל , אליעזר , זהויות יהודיות ( שדה בוקר , המרכז למורשת בןגוריון , . ( 2001 בר–און , מרדכי וצמרת , צבי ( עורכים , ( משני עברי הגבול – דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל ( ירושלים , יד בן–צבי , . ( 2002 גוטמן , עמנואל "מפלגות ומחנות – יציבות ושינוי , " בתוך משה ליסק ועימנואל גוטמן ( עורכים ) המערכת הפוליטית הישראלית ( תל–אביב , עם עובד , . 170-122 ( 1977 גולדברג , גיורא , המפלגות בישראל ( תל–אביב , רמות , . ( 1992 גורני , יוסף , אחדות העבודה 1930-1919 ( תל–אביב , הקיבוץ המאוחד , . ( 1973 הורביץ , דן וליסק , משה , מיישוב למדינה ( תל–אביב , עם עובד , . ( 1977 וייץ , יחיעם , ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית – הקמתה של תנועת החרות ( שדה בוקר , המרכז למורשת בן–גוריון , . ( 2002 מרגלית , אלקנה , השומר הצעיר – מעדת נעורים למרכסיזם מהפכני 1936-1913 ( תל–אביב , הקיבוץ המאוחד , . ( 1971 נויברגר , בנימין , המפלגות בישראל ( תל–אביב , האוניברסיטה הפתוחה , . ( 1997 עילם , יגאל , יהדות כסטטוס קוו – פולמוס מיהו יהודי 1958 כהארה על יחסי דתיים חילוניים במדינת ישראל ( תל אביב – שדה בוקר , המרכז למורשת בן–גוריון , . ( 2000 רובינשטיין , אליקים , "המפלגות ביישוב" בתוך בנימין אליאב ( עורך , ( היישוב בימי הבית הלאומי ( ירושלים , כתר , . 280-242 ( 1976 שביט , יעקב , המיתולוגיות של הימין ( בית ברל , הוצאת בית–ברל , . ( 1986 שטרנהל , זאב , בנין אומה או תיקון חברה ( תל–אביב , עם עובד , . ( 1986 שפירא , יונתן , אחדות העבודה ההיסטורית ( תל–אביב , עם עובד , . ( 1975

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא