הכפייה הדתית והמאבק נגדה

עמוד:477

חרדיים לאחר פיגועי טרור ואסונות . המחזירים בתשובה נהנים גם מתמיכה ממשלתית לא מבוטלת . בעשור האחרון של המאה ה20– מימן משרד הדתות פעילות בין 40 , 000 חוזרים בתשובה בסכום של יותר מ100– מיליון ש"ח . תופעות אחרות של הפחדות ואיומים ושימוש בפיתויים באמצעות קמיעות וברכות מתפשטות בימי מערכות הבחירות , במגמה ללחוץ על אזרחים לבחור כרצון רבנים כעובדיה יוסף , המקובל כדורי ואחרים . ואכן יש הנכנעים לכך מתוך יראה ופחד . לאחר מלחמת ששת הימים ( ובייחוד לאחר מאי ( 1977 התרחש מפנה ניכר במערכת יחסי דת–מדינה . מקור ההשראה לכך היה הרב צבי יהודה הכהן קוק . המאבק על האופי היהדותי של המדינה הופנה לכיוון חדש של השלטת התורה והרבנות גם במישור המדיני–הביטחוני . מלחמה זו התנהלה ומתנהלת בעיקרה על ידי רבני יש"ע ונותני חסותם שלפיהם מה שהם מכנים "דעת תורה" קובעת גם בנושאים ביטחוניים ולאומיים . מאז נוצרה למעשה חלוקת תפקידים בין הזרם הדתי–הלאומי , הדתי–המתחרד , הדתי–הלאומני , לבין הזרם האורתודוקסי הלא ציוני . הראשונים לוחמים לרעיון ארץ–ישראל השלמה , ומגיעים עד כדי שלילת סמכות המדינה ומוסדותיה הנבחרים להחליט על ויתור כלשהו על שטח משטחי "ארץ–ישראל השלמה . " האחרונים מתמקדים בעיקר בנושאים שתכליתם להשליט את ההלכה על חיי היומיום . מאבקים נגד הכפייה הדתית המושג "כפייה דתית" נטבע – ונעשה מטבע לשון במדינה – רק בשנת . 1950 אביו–מולידו של המושג הוא עוזי אורנן , שהקים אז בירושלים את האגודה למניעת כפייה דתית . הצורך בהקמת אגודה זו מלמד שבימים ההם כבר היו תופעות של כפייה דתית עקב פעילותם של חרדים ודתיים . מול הניסיונות להשליט בכפייה את הדת על אורחות החיים הציבוריים קמו מדי פעם בפעם יחידים ותנועות . הבולטת בתנועות אלו היתה "הליגה למניעת כפייה דתית" שהוקמה בשנת 1950 בידי עוזי אורנן והצטרפו אליה אישים ממפלגות שונות ומפ"ם אף תמכה בה תמיכה כספית . למרבה ההפתעה הצטרף אליה ( ואף נתן לה תמיכה כספית חד–פעמית ) הרב צבי יהודה קוק , שהסביר כי הוא בעד השלטת הדת על חיי המדינה אך נגד כל כפייה דתית . בתקופת קיומה , עד סוף שנות ה , 70– ערכה האגודה הפגנות נגד כפיית חוקי השבת , ארגנה עצומות בעד נישואים אזרחיים ונגד חוקי כשרות , יצאה נגד הנחיות הרבנות שהגבילו את נישואיהם של אנשי עדת "בני ישראל" וניהלה שדולה נגד חוקי כפייה דתית . זמן מה גם ארגנה הסעות לים בשבת , אך פעולה זו לא האריכה ימים . בסוף שנות ה70– הוקמה בארץ תנועה חילונית ישראלית ( שלאחר זמן נקראה : התנועה החילונית וההומנית הישראלית , ( שפעלה מראשיתה בהיקף ארצי רחב והתמקדה בעיקר בנושאי נישואים וגירושים , גיור , מעמד האישה ושוויון זכויותיה בכל התחומים . עד ראשית שנות ה90– התארגנו אגודות נוספות ובהן "עם חופשי , " שניהלה מערכות בעיקר בעד נישואים אזרחיים וקבורה חילונית ונגד הפסקת חפירות ארכיאולוגיות ונגד הרשימות הכפולות של בני ישיבות לצורך הקצבות . מפלגות כמפ"ם , רצ , מרצ , "העולם הזה – כוח חדש , " ובשנים האחרונות גם "שינוי , " התמידו בתמיכתן במאבקים נגד הכפייה הדתית , כל אחת על פי דרכה ולא תמיד מתוך תיאום ושיתוף ביניהן . החרדים והדתיים קצרו הצלחות רבות בהשלטת כפייה דתית בשורה של נושאים ובהם מהמרכזיים ביותר . אך למרות הכול התחוללו גם שינויים לא מעטים בערעורה של כפייה זו בתחומים שונים , הודות לפעילותן של תנועות וולונטאריות ופוליטיות ולעמידתם האיתנה של כמה ראשי רשויות מקומיות , בייחוד בתל–אביב , בחיפה ובהרצליה . העניינים האלה נדונים בערכים במדור הזה העוסקים בסטטוס קוו , במעמד האישי , במעמד השבת , בשאלת הקבורה החילונית ועוד . לעומת זאת היו לחילוניות הישגים לא מעטים במדינה . שירותי השידור , ובהם הטלוויזיה הישראלית על כל ערוציה , פועלים בשבת ובחג . למרות העלייה במספר התושבים היהודיים – ירד מספר הנרשמים לנישואים ברבנות והיתה עלייה במספר הנישואים האזרחיים הנערכים בדרכים ובצורות שונות . היה גם קידום מסוים במעמד האישה . מצויים כבר לא מעט חוקים המאזנים במידת מה את החקיקה המפלה . גדל מספר המסעדות ובתי הקפה הפתוחים בשבת ואינם נתונים לפיקוח משגיחי הכשרות . אפילו בירושלים , מחוץ לאזורים האורתודוקסיים , פתוחות עשרות מסעדות לא כשרות הפועלות גם בשבת . עשרות קניונים ברחבי הארץ פעילים בשבת . לרוב מדובר בקניונים , או במרכזי קניות , שמחוץ לערים , אך יש גם ערים ( הרצליה ) שבהן פעילים הקניונים בשבת . במקומות שונים בארץ ( בעיקר בתל–אביב-יפו ) פתוחים בשבת גם חנויות וסוגי מינימרקטים . בלילות שבת פתוחים גם מועדונים למיניהם ומתנהלת פעילות רבה בתחומי התרבות והאמנות , כגון הקרנת סרטים בבתי קולנוע , קונצרטים והעלאת הצגות תיאטרון ( אם כי לא על בימות התיאטרונים הלאומיים והעירוניים . ( פעילויות רבות מתנהלות בשבת גם במוזיאונים ובאתרים שונים בערים . לפי דיווחים שנתפרסמו , פתוחים בירושלים בשבת 11 מוזיאונים ואתרים . גם בתחום הקבורה מסתמן שינוי . יש קבורה חילונית בצבא , וגם במספר מצומצם של יישובים ( כגון באר–שבע ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא