קליטת העלייה ו"הסוגיה הדתית"

עמוד:464

– 12 % כדתיים , לעומת – 35 % ; 4 % כמסורתיים , לעומת – 48 % ; 22 % כלא–דתיים , לעומת 73 % בקרב העולים . גם בתחום היחס אל הכפייה הדתית מגלה הסקר של מרכז גוטמן גישה יותר רדיקלית בקרב העולים מאשר בקרב הוותיקים : 49 % מהישראלים הוותיקים צידדו בהנהגת נישואים אזרחיים , לעומת 77 % מקרב העולים ; 65 % מהישראלים תמכו בקיום תחבורה ציבורית בשבת , לעומת 94 % מהעולים ; 72 % מהישראלים היו בעד פתיחת בתי קולנוע בשבת , לעומת 89 % מקרב העולים . מאז סוף 1989 עורך משרד הקליטה סקרי מעקב תקופתיים על קליטת עולי בריה"מ לשעבר . שאלות בדבר זהותם הדתית / חילונית לא הוצגו בפני אותם עולים ( כ , ( 20 % – שהצהירו כי הן אינן רלוונטיות לגביהם . בשנים הראשונות של המאה הנוכחית , רק אחוז אחד או שניים הגדירו עצמם כדתיים סמוך לבואם לארץ . בין 50 % ל 60 % – הגדירו עצמם "לא דתי כלל . " השאר נטו להגדיר עצמם בהגדרת–ביניים " ) לא כל כך דתי , ( " ונראה כי התכוונו להגדרה עצמית "מסורתית . " דוח מעקב על עולי 2001 מסכם את ממצאיו בסוגיית הזהות היהודית : " עולי בריה"מ לשעבר הם חילוניים יותר מהציבור היהודי הוותיק בארץ , אולם עם עלייתם מאמצים רבים מהם את המנהגים והמסורת היהודית , והולכים ונעשים דומים יותר לציבור 'המסורתי , ' אם כי לא הדתי . רבים יותר מהם מדליקים נרות שבת , אוכלים מצות בפסח , ואפילו צמים ביום כיפור . " לשם העריך בסיכום מחקרו , כי מאפייני העולים מציגים אותם כבעלי ברית של "המחנה החילוני בשסע הדתי–חילוני רב השנים המפלג את החברה . " הערכה זו התממשה רק באופן חלקי ( בהצבעה בעד "שינוי" ב . ( 2003– להערכת חוקרים רבים , רוב העולים הם בעלי נטיות ימניות , אך המניע העיקרי בהצבעת רובם היה , בדרך כלל , הרצון "להעניש" כל ממשלה שסיימה את הקדנציה שלה . " יהודים לא–יהודים" אין ספק שמבחינות רבות הבעיה המעיקה והמורכבת ביותר בקליטת עולי בריה"מ לשעבר היא בעיית השתלבותם של העולים המוגדרים על פי ההלכה כלא–יהודים . מיעוטם מגדירים עצמם כנוצרים ורובם , החיים בדרך כלל במשפחות יהודיות ורואים עצמם כמצטרפים לעם היהודי , מוגדרים כ"ללא סיווג דת" ( או על פי הגדרת החוקר אשר כהן כ"יהודים לאיהודים . ( " לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( הלמ"ס ) לשנים 2005-1990 מתפלגים העולים מבריה"מ לשעבר כך : 73 % מתוך 924 , 000 עולים מוגדרים כיהודים ; 27 % כ"אחרים" או כ"לא–יהודים . " הללו מתפלגים לשתי קבוצות : לפי הערכה , כ 25 , 000– מגדירים עצמם כנוצרים וכ 225 , 000– מוגדרים כ"אחרים , " או "ללא סיווג דת . " בסיכומים שערך הדמוגרף סרג'ו דלה–פרגולה לגבי כ 400 , 000– עולים שהגיעו לארץ עד קיץ , 1992 הוגדרו כ 10 % – מהם כמי שאינם יהודים לפי ההלכה . אולם , שיעורם לא היה אחיד בשנים אלו . בגל הראשון , כ 200 , 000– שעלו עד סוף , 1990 שיעורם היה . 5 . 4 % בשנת , 1991 שבה עלו קרוב ל 150 , 000– עולים , עלה שיעורם לכדי ; 13 . 3 % ובשנת , 1992 שבה עלו כ 65 , 000– עולים , שיעורם היה 21 % בקירוב . שיעור הלא–יהודים לפי ההלכה מקרב העולים הלך ועלה במהלך השנים . קבוצה גדולה זאת סובלת במיוחד מקשיים רבים המהווים מחסום גבוה על דרך השתלבותה בחברה הישראלית , החל מבעיות בתחום הנישואים וכלה בבעיות בתחום הקבורה . סבלם ורגשות העלבון המלווים אותם בהתמודדות עם קשיים אלה , מקרינים על מאות אלפי עולים נוספים , הנמנים עם סביבתם הקרובה , ובמידה רבה על העלייה הזאת בכללותה . לפי התפיסה השלטת בישראל , המשתקפת גם בשורה של חוקים , הדרך היחידה להשתלבות מלאה ולקבלת זכויות שוות ליתר העולים , היא באמצעות הגיור . חלק מהעולים הללו ניסו במהלך השנים לעבור את תהליך הגיור האורתודוקסי והצליחו בכך . רבים ניסו ולא הצליחו . רבים אחרים נרתעו מהקשיים . והיו לא מעט שאמרו : היינו בעבר רוסים–חילוניים ואנו רוצים להיות עתה ישראלים–חילוניים ואיננו מוכנים לעבור פרוצדורה דתית שאיננו מאמינים בה . דו"ח מעקב של משרד הקליטה משנת 2001 מסכם כי , אף שעולי בריה"מ לשעבר חילונים יותר מהציבור היהודי הוותיק , רבים מהם מאמצים את המנהגים והמסורת היהודית . בתמונה משנת : 2003 טקס סיכום פעילות חינוכית של שנת בני / בנות מצווה של כיתות ז' בביה"ס "שבח-מופת" בתל אביב , שרוב תלמידיו עולי בריה"מ לשעבר , שהודרכה על-ידי מית"ר – מכללה ליהדות כתרבות

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר