|
|
עמוד:440
הורגלו למוסד דתי לפי תביעתו של הבעל – כל אלה הגבירו את המרירות בציבור ודחפו רבים לחיפוש דרכים לעקיפת גזירות הדת וגזירות הרבנים . שינויים חלקיים שהיו בתחום הזה באו עקב מאבקים ציבוריים ועקב מציאת דרכים עוקפות שקיבלו גושפנקה חוקית על ידי פסיקת בתי המשפט . דוגמה מובהקת לכך היא פרשת ה"ידועה בציבור כאשתו : " ההכרה בזכויותיה של אישה שהיתה חברה–לחיים של גבר שהלך לעולמו , כאילו היתה אשתו . המעמד הזה נוצר והוכר כאשר מי שכיהן כקצין חינוך ראשי לאחר מלחמת העצמאות , המשורר והמורה אהרן זאב , תבע זכויות שוות לאלו של אלמנה לחברתו לתא המשפחתי של חייל , חבר קיבוץ , שנפל במלחמה . במשך השנים התרחבו זכויות ה"ידועה בציבור כאשתו" לעניין חוק הגנת הדייר , לעניין חוק הירושה , לעניין זכויות רכוש , בביטוח הלאומי , בפנסיה ועוד . עם הזמן הוכרו גם הגברים ה"ידועים בציבור" כבני זוג נושאי זכויות . פתרונות נוספים נמצאו באמצעות נישואים אזרחיים בחו"ל , לרוב בקפריסין , שהכיר בהם בג"ץ בפסיקתו משנת , 1962 שבה הורה לפקיד מרשם האוכלוסין לרשום נישואים כאלה בלי לבדוק את תוקפם . מאז שנת 1966 הכיר גם בית המשפט העליון ב"קידושין פרטיים" של בני זוג , אך זאת רק במקרה שמדובר בבני זוג המוגדרים "פסולי חיתון" ( כגון כוהן וגרושה , ( ובתנאי שבית דין דתי אינו נותן לבני הזוג תעודת רווקות המאפשרת להם להינשא בנישואים רבניים . התפתחות מוסד הידועים בציבור וההיזקקות הגוברת והולכת לנישואי קפריסין מורות שהכנסת מעדיפה הסדרים מהסוג הזה על פני חקיקת חוק נישואים אזרחי , אבל הן מורות גם על גבולות אפשריים לפיקוח ולהתערבות של המדינה בשטח הנישואים , שכן כאשר רבים בציבור אינם משלימים עם הגבלות החוק הקיים הם מוצאים דרכים לעקוף אותו וליצור מסלול מתחרה לנישואים הרשמיים . גדל מספר המוותרים על היזקקות לרבנות בעשורים הראשונים לקיום המדינה נזקקו לנישואים בחו"ל , ל"קידושים פרטיים" או לסטטוס של ידועים בציבור בעיקר מי שהיו "פסולי חיתון" מבחינתה של הרבנות . ואולם במהלך עם העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר החמירו הבעיות בתחום המעמד האישי . בישראל חיים מאות אלפים שאינם יהודים על פי ההלכה , הנחשבים ל"פסולי-חיתון" ואינם יכולים להינשא ברבנות . בתמונה : הפגנה שנערכה ב2002- בתביעה לאפשר בארץ נישואים אזרחיים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|