שבועות

עמוד:419

חיוניותו הפנימית , יחד עם ההדים הציבוריים שיצר , הקנו לחג יוקרה לאומית ותנופה חברתית , אך ככל שהתרחב מעגל החוגגים מעבר לחוגי ההתיישבות העובדת כן התמעט בטקסיו , במהלך השנים , חלקם הפעיל של המבוגרים והתרחב חלקם של הילדים ובני הנוער , שאותם הפעילה מערכת החינוך של הוועד הלאומי . טקסי הבאת ביכורים נערכו במושבות ובערים , ודמות הילדים החינניים לבושי הלבן הצועדים עם טנאיהם בידיהם וזרי פרחים לראשם נצרבה בתודעה התרבותית הישראלית ואף קיבעה בה את דמותו החקלאית של החג כקשורה קשר בל יינתק בילדים . שירי זמר שנכתבו והושרו לכבוד החג היו לחלק מן התוכניות החינוכיות בגני הילדים , וכך , לאט לאט , פטרו המבוגרים את עצמם מהתעסקות עצמאית בחג הזה , וכיוון שאף ממנהגי בית הכנסת נפרדו זה לא כבר , נותרו רבים ובידיהם שבתון ומאכלי חלב בלבד ככלים סמליים לציונו של המועד העתיק . לאחר קום המדינה הוסיפו להתקיים בקיבוצים ובמושבים טקסי ביכורים מרשימים , שאף משכו אליהם קהל רב מן החוץ , מן הערים והשכונות שבהן הלכו טקסי החג והתכנסו אל תוך מוסדות החינוך , ובעיקר אל גני הילדים והכיתות הנמוכות של בתי הספר היסודיים . הקשר אל קק"ל , שהיה רלוונטי יותר בשנים שלפני קום המדינה , נחלש עם שינוי מעמדה של קק"ל ביחס למדינה הריבונית ועם עליית מעמדה של זו בכל תחומי החברה והתרבות , ויחד עם אלה היה פיחות כללי במעמדו של החג . ברבים מבתי הספר העירוניים נמשכת המסורת של תהלוכת ביכורים עם "סלינו על כתפינו , " והילדים והמורים שוקדים על קישוט הסלים , וההורים , המסייעים על ידם , דואגים לקנות פירות וירקות ולמלא בהם את הסל . ברבות מהחגיגות משחזרים כביכול את הטקס העתיק שהתקיים בבית המקדש . בבתי ספר אחרים , שחשו בחוסר הרלוונטיות של הדפוס הזה של הטקס בימינו , הכריזו על חג שבועות חג ביכורי יצירה , ובמסגרתו מתקיימים בבתי הספר טקסים , תערוכות ומסיבות והתלמידים מציגים שם מפרי יצירתם בכל תחומי היצירה . ברבים מהקיבוצים נמשכה המסורת של הבאת הביכורים , בשינוי צורה ותוכן : הקיבוצים , שעברו רובם תהליך של תיעוש , משלבים ב"סלי" הביכורים לא רק מפרי התוצרת החקלאית שלהם , אלא גם מתוצריהם של מפעלי התעשייה שלהם . תהלוכת הביכורים נעשית במידה רבה לתהלוכת הישגי הקיבוץ . ה"ביכורים" אינם מוגשים כבעבר לנציג קק"ל , אלא כל ענף במשק הקיבוצי מגיש את "ביכוריו" לקיבוץ . דווקא בחוגי הקיבוצים , שבהם נשמרו , כאמור , כמה מדפוסיו הוותיקים של החג , צמח באמצע שנות ה60– כיוון חדש , שקיבל עליו לתת פירוש חדש למסורת הלוריאנית של ה"תיקון , " שבמרכזה ראיית התורה לא כקאנון הדתי בלבד דווקא אלא כביטוי לסך כל היצירה התרבותית היהודית עד ימינו . מאיר איילי מקיבוץ יפעת , שבעמק יזרעאל המערבי , היה הרוח החיה בעריכתו של תיקון ליל שבועות במסגרת בית הספר המשותף " העמק המערבי" בשנת . 1966 תיקון זה מתמיד עד ימינו , ובארבעים שנות קיומו נוספו אירועים דומים רבים ברחבי הארץ , תחילה בתנועה הקיבוצית ואחר כך במוסדות חינוך ותרבות וביישובים רבים . התיקונים הללו , שמשתתפיהם נמנים בעיקר עם הציבור החילוני והמסורתי ועם חברי התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית , כוללים מגוון גדול של אירועי למידה , מופעים אמנותיים , שיח הגותי ומפגשים חברתיים , לעתים עד שעות הבוקר של החג . בתיקונים שונים נוהגים להדגיש את זיקתה של מגילת רות לחג שבועות ומביאים לידי ביטוי את גישתה של המגילה כלפי הצורך בקבלת האחר ובפתיחות לקראת מי שרוצה להצטרף אל הכלל היהודי . במהלך השנים התמעט חלקם של המבוגרים בטקסי הבאת הביכורים והתרחב חלקם של הילדים . בתמונה ( שצולמה בשנת 2000 בקיבוץ צאלים : ( תהלוכת אמהות המציגות לפני חברי הקיבוץ את התינוקות החדשים שנולדו בשנה האחרונה – ממד נוסף לחג הביכורים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר