שבועות

עמוד:417

דרשניים . האזכור הראשון של המנהג הזה הופיע , ככל הנראה , במאה ה . 16– יש הגורסים כי מקורו של המנהג הוא שהחג חל לאחר תום עונת ההמלטות בצאן ובבקר , שאז החלב מצוי בשפע . גרסה אחרת קושרת זאת לתיקון ליל שבועות : הצורך להחזיק מעמד בליל שימורים למ H ני מחייב לא להעמיס על קיבת ה"מתקנים" מאכלי בשר כבדים לעיכול . במאה ה16– התקינו מקובלים מחוגי הקבלה הלוריאנית מנהג חדש – "תיקון ליל שבועות . " ר' שלמה אלקבץ וחבריו צירפו את הדימויים המקראיים והמדרשיים העתיקים , על אודות אהבת הד 9 ד ( אלוהים ) והרעיה ( כנסת ישראל , ( אל דימויי ספרות הזוהר מן המאה ה , 13– ואל עיקרו הוותיק של החג , הלא הוא " זמן מתן תורתנו . " תיקון ליל שבועות הוא שיא הכנתה של כנסת ישראל לקראת זיווגה עם דודה . עיקרו של התיקון הוא לימוד רצוף , במשך כל ליל החג , של קטעים נבחרים מהתורה , המשמשת כאן מעין J ת ?; ה . חג השבועות בעת החדשה עידן חדש בתולדותיו של החג החל עם היווצרותו של ציבור יהודי חילוני בארץ , ציבור שמתוך היכרותו עם אופיו הדתיהמסורתי של החג מרד במנהגי הוריו ושאף להקנות לחג הזה , כמו לחגים אחרים , צביון שונה . כף "מתן התורה , " שדורות רבים כבדה ידה על מאזני החג , החלה עתה , בציבור זה , לנטות לטובת כף ה"ביכורים . " חלוצות וחלוצי העלייה השנייה והשלישית הם שהתחילו בתהליך חילוצו של מועד זה מבית הכנסת , מקריאת "עשרת הדברים , " מן ה"תיקון" – והם שהשיבוהו אל מקומו העתיק בשדה החיטה . ואולם , עוד בטרם החל להתגבש דפוס הטקס החילוני של חג הביכורים , התחולל מהלך של התחדשותו במתכונת מסורתית–לכאורה בידי בני היישוב הישן שפרצו את החומות , הקימו את פתח–תקוה והיו לעובדי אדמה . מספר החוקר אליהו הכהן : "בשנת ... 1879 נערך בארץ לראשונה חג הקציר . ... במושבה פתח–תקוה בת השנה הסתיים הקציר הראשון וקומץ המתיישבים החליט פה אחד ... לחדש את מסורת העלאת הביכורים לירושלים . ... על 30 גמלים הוטענו שקי חיטה , שעורה , דורה , עדשים ושומשומים , כל אלה מעשרות ותרומות מהיבול הראשון של המושבה העברית הראשונה . " כשהגיעו לירושלים קראו לכל הירושלמים ששמם כהן או לוי לבוא וליטול את חלקם בביכורי פתח–תקוה . כפי שכבר הזכרנו , בקהילות שונות נהגו לקשט את הבתים ואת בתי הכנסת בירק ובפרחים לכבוד החג . בספרד ובאיטליה קראו לחג "חג הוורדים" ובפרס כינוהו "מודה גול" ( שיבוש של "מועד גול , ( " שמשמעותו : חג הפרחים . והנה , ב , 1910– בא לירושלים חג הפרחים , אך לא מפרס , אף לא מאיטליה , אלא דווקא מווינה : נפתלי–הרץ טורטשינר ( טור–סיני , ( לימים נשיא האקדמיה ללשון העברית , בא אז לארץ ויוזם , לכבוד שבועות , " חג פרחים , " שלדבריו נהג בווינה . לפי יוזמתו של טור–סיני , קיבלו בני הנעורים מגני המשפחות האמידות שבעיר פרחים , מכרו אותם ותמורתם הופנתה למשפחות נזקקות . בירושלים נחוג חג הפרחים פעם או פעמיים . לעומת זאת , הוא נקלט בהצלחה טובה במקצת בתל–אביב . עיתון האור , מחודש סיון תרע"ב , ( 1912 ) מתאר בססגוניות כיצד "המוני" חוגגים קונים מהנערים ומהנערות הנושאים סלי פרחים וכיצד תהלוכות החוגגים צועדות ומתכנסות בחצר גדולה והם חוזים בהופעות התלמידים ומסיימים בשירת "התקווה . " שנתיים לאחר מכן שוב צוין חג הפרחים למחרת חג השבועות , בהשתתפות גדולה אף יותר של חוגגים ממקומות שונים בארץ , ובהם בולטים תלמידי "מקוה–ישראל . " המלחמה גרמה להפסקת החגיגות , והן התחדשו עם כיבוש הארץ בידי הצבא הבריטי . ב1918– עמדו החגיגות בסימן השמחה על קץ השלטון התורכי . הפעם האחרונה שבה צוין החג בתל–אביב היתה בשבועות . 1919 הסיבות להפסקת חגיגות חג הפרחים אינן ברורות . ב1924– החלו שלושה יישובים שאך זה נוסדו בעמק יזרעאל המזרחי ( עין–חרוד , כפר–יחזקאל וגבע ) לחגוג "חג ביכורים" משותף והוא נעשה , משנה לשנה , לאירוע המוני של העמק כולו ואף מעבר לכך , והשרה מרוחו על חגיגות "ביכורים" דומות ברחבי ההתיישבות העובדת , בערים ובמוסדות החינוך . ב"התיישבות העובדת" נחוגה הבאת הביכורים בתהלוכות חגיגיות , בשירה ובריקודים . בתמונה : מעגלי מחוללים בקיבוץ גן שמואל בחג השבועות , 1945

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא