אחד במאי

עמוד:406

פגאני ( רומי , ( אחרים ( כגון העמים הקלטיים העתיקים ) כחג אביב ; והיו שחגגו אותו כחג הבנוי על מיתוסים מקומיים . באנגליה היה זה חג פופולרי ביותר ( שייקספיר משתמש בביטוי Maying שמשמעותו לחוג את חג מאי ) ומסורת זו עברה ככל הנראה לארצות האנגלוסקסיות האחרות . מקורו של החג ההחלטה להכריז על אחד במאי יום המאבק הבינלאומי של ציבור העובדים למען הנהגת יום עבודה של שמונה שעות התקבלה ב , 1904– בוועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי השני שהתכנס באמסטרדם , שקראה "להסתדרויות הסוציאלדמוקרטיות ולהתאגדויות המקצועיות שבכל הארצות לערוך הפגנה מדי שנה בשנה ביום האחד בחודש מאי לשם הנהגה חוקית של יום עבודה בן שמונה שעות והגשמת הדרישות המעמדיות של הפועל ושלום העולם . " הרעיון לקיים יום קבוע של מאבק העובדים להנהגת יום עבודה של שמונה שעות ראשיתו באוסטרליה , בשנת , 1856 ששם החלו לציין את היום הזה ב21– באפריל . התחנה הבאה היתה קנדה , ב . 1872– ב1884– החליטה ועידת "הפדרציה של האיגודים המקצועיים המאורגנים" בארצות הברית , כי אם עד אחד במאי 1886 לא יתקבל חוק הקובע יום עבודה של שמונה שעות , תוכרז באותו היום שביתה כללית . ואמנם , ביום הזה פרצו שביתות פועלים בערים שונות בארה"ב . בשיקגו צעדה הפגנה גדולה של 70 , 000 מפגינים . בימים שלאחר מכן אירעו בעיר התנגשויות קשות בין המשטרה לבין פועלים מפגינים , שבהן נהרגו ונפצעו אנשים משני צדי המתרס . מארגני ההפגנה נשפטו , ובנובמבר 1887 נתלו ארבעה מהם . התליות עוררו סערה עצומה בעולם . שנה לאחר מכן החליטה ועידת הAFL– ( פדרציית העבודה האמריקנית ) להכריז על אחד במאי 1890 יום של הפגנה בינלאומית של מעמד הפועלים . ביולי 1889 החליטה ועידת הייסוד של האינטרנציונל השני שהתכנסה בפריז לקרוא לכל ארגוני הפועלים למאבק למען יום עבודה של שמונה שעות , ולהצטרף להחלטה לקיים באחד במאי 1890 הפגנות פועלים בכל הארצות . ב , 1904– כאמור , החליט האינטרנציונל לעשות את אחד במאי ליום קבוע של המאבק הבינלאומי למען יום עבודה של שמונה שעות . מלכתחילה היה ברור שמשמעות החג חורגת מהדרישה , החשובה כשהיא לעצמה , לקצר את יום העבודה , והיא מייצגת ראייה מקפת יותר של הגנה על זכויות האדם העובד ושל מאבק לחברה צודקת יותר . בין משתתפי ועידת האינטרנציונל בפריז ב1889– היה גם נציג "איחוד האיגודים המקצועיים העבריים" מניו יורק . אלה היו שנים שבהן התעוררו הפועלים היהודיים , שכמעט כולם מהגרים שזה מקרוב באו , בעיקר בניו יורק , להתאגדות ולמאבק . באחד במאי 1890 צעדו 9 , 000 פועלים יהודיים מה"ל 9 אר איסט סייד" עד ל"י ; ני 9 ן ס = וור" והצטרפו שם לכלל המפגינים . העצרת הראשונה של פועלים יהודיים במזרח אירופה לרגל אחד במאי התקיימה ב , 1892– ביערות שליד וילנה . עשר שנים לאחר מכן התקיימה בווילנה הפגנת המונים רבת משתתפים שארגן ה ;? " נד" באחד במאי . מושל הפלך הרוסי , ויקטור פון ואל , הורה לפרשיו הקוזאקים לפזר באכזריות את ההפגנה . מארגני ההפגנה הופשטו ערומים , הושפלו והולקו עד עילפון בכיכר העיר . חבר הבונד , סנדלר צעיר ושמו הירש לקרט , התנקש בחייו של פון ואל . הוא הוצא להורג ודמותו נעשתה לסמל של גבורה יהודית . ב1905– נוסדה בארץ מפלגת פועלי ציון , בידי עולים מרוסיה שהביאו עמם את המודעות לחשיבותו של אחד במאי . הפגנת אחד במאי הראשונה בארץ התקיימה ב . 1906– יש המעידים כי בירושלים התאספו "קומץ קטן של פועלים עולים" לציון היום . אחרים מספרים שבראשון–לציון התקיימה הפגנה בהשתתפות כמה עשרות פועלים , רובם חברי פועלי ציון , שהיו אז כ30– חברים במספר ( מתוך 400 פועלים יהודיים שהיו אז בארץ . ( המדקדקים מציינים כי ההפגנה לא התקיימה בראשוןלציון ( מאימת האיכרים המעבידים ) כי אם "תחת העץ שבין ראשון–לציון ונס–ציונה . " ואולם דומה שמעיני המספרים נעלמה עדותה של חיה–שרה חנקין , אשתו של יחזקאל חנקין . שרה ויחזקאל בלטו בהגנה העצמית של יהודי הומל אל מול הפוגרום שהתרחש בעיר ב1903– ונמנו לימים עם מייסדי " השומר , " שעלו לארץ ב1904– והחלו לעבוד אצל איכרים בפתח–תקוה . הם היו בין שמונה פועלים שגרו יחד בבית , שבו התגורר גם א"ד גורדון . חיה–שרה חנקין מספרת שהשמונה החליטו באחד במאי 1904 לצאת ולהפגין במושבה . גורדון התנגד להפגנה ולא לקח חלק בהפגנה הקטנה , שאליה הצטרפו תושבים נוספים , ובהם גם פועלים ערביים . בערב התאספו ותיקי המושבה הדתיים הזועמים בבית הכנסת . היו שהציעו למסור את המפגינים לשלטון התורכי , אך הרוב נרתע מכך ( על פתחתקוה ר' גם בערך חנוכה במדור זה . ( חגיגות אחד במאי נעשו מסורת קבועה ומידת ההשתתפות בהן עלתה משנה לשנה , עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה . בשנה הראשונה אחרי המלחמה , באחד במאי , 1919 חגגו את אחד במאי בעיקר במחנות הצבא של הגדוד העברי , ששם נמצאו אותה העת רוב הפעילים של תנועת הפועלים ורבים ממנהיגיה . לקראת אחד במאי 1921 תרגם לעברית אברהם שלונסקי , שחי אז בעין–חרוד , את "האינטרנציונל , " הימנונה של תנועת הפועלים בעולם , שנכתב במקורו בצרפתית , והוא נעשה גם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא