|
|
עמוד:403
את חתימתם לאחר מכן . ( מועצת העם הוקמה באפריל 1948 כמעין פרלמנט של ה"מדינה בדרך" על ידי "המוסדות הלאומיים" ( הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי . ( אחרי הכרזת העצמאות הוסב שמה ל"מועצת המדינה הזמנית" והיא כיהנה עד הבחירות בינואר 1949 ל"האספה המכוננת" ( שאחרי היבחרה הכריזה על עצמה : הכנסת הראשונה . ( משקמה המדינה , אחרי קרבות קשים ועקובים מדם , אך טבעי הוא שבתקופה הראשונה שאחרי הקמתה היו היבטיו הציבוריים של החג קשורים כמעט לבלי הפרד בצה"ל . השמחה והגאווה על קיומו של כוח צבאי ישראלי עצמאי סימלה בדרך התמציתית ביותר את תחושת העצמאות . בשנים הראשונות היה מצעד צה"ל הביטוי הציבורי הפומבי הבולט ביותר של חגיגות יום העצמאות . אמנם ביום השנה הראשון להכרזת העצמאות היתה ההתלהבות לקראת המצעד , שהיה אמור לצעוד בתל–אביב , כה גדולה עד שהרחובות נחסמו בידי ההמונים והמצעד בוטל וזכה לכינוי "המצעד שלא צעד . " בשנים שלאחר מכן רכש צה"ל מיומנות בארגון מצעדים והמשטרה רכשה ניסיון בשמירה על הסדר , והמצעדים שצעדו אז היו מופת של ארגון וסדר . המצעדים התקיימו בכל שנה במקום אחר ומשכו אליהם המוני צופים . וכל מי שלא יכלו לצפות בהם היו מרותקים לתיאורם הרדיופוני ב"קול ישראל . " במהלך השנים נמתחה ביקורת על הדגשת ההיבט הצבאי בחגיגות העצמאות , ביקורת שהבשילה כעבור עשרים וחמש שנים לכלל הפסקת המצעדים הצבאיים . חוץ מזה , קיום המצעדים הצבאיים בעיר הבירה , ירושלים , גרר אחריו תסבוכות דיפלומטיות . בהסכם שביתת הנשק עם ירדן התחייבה ישראל שלא להכניס לירושלים " כלי נשק כבדים" ( טנקים ותותחים ) ויחידות צבא גדולות . בחמשת המצעדים הצבאיים שהתקיימו בירושלים לא מילאה ישראל אחר ההסכם , והדבר גרר אחריו מחאות מצד מדינות שונות , וארצות הברית בכללן , שלחצו על ישראל לא לקיים את המצעד בירושלים . ואכן , 16 מתוך 21 המצעדים שהתקיימו עד המצעד האחרון , שהתקיים ב , 1973– צעדו בערים אחרות : טור טנקים במצעד יום העצמאות בתל-אביב , . 1952 במשך שנים רבות היה מצעד צה"ל האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות . מאז מלחמת יום הכיפורים לא נערכו עוד מצעדי צה"ל והם הוחלפו במטסי חיל האוויר , במשטי חיל הים ובמפגנים צבאיים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|