יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

עמוד:400

הקורבנות בעת הצפירה ( התקשורת נהגה לפרסם תמונות של חרדיים המסרבים לעמוד בדומייה ) עורר זעם עצום בציבור כלפיהם . התהליך ההדרגתי של השתלבות חלקית של החרדיים במערכות המדינה הביא גם לידי שינוי ביחסם לימי הזיכרון . כמה פוסקי הלכה קבעו כי "הראוי והנכון לכל יהודי – ובפרט אם הוא בעל חזות חרדית – לעמוד בפרהסיה בשעת הצפירה ככל האחרים שסביבו , כדי שלא להיראות – בעיני מי שלא מבין – כמזלזל בכבוד הנפטרים וינצל דקת דומייה זאת לאמירת פרק תהלים או משנה לעילוי נשמת אחינו היקרים חללי צה"ל וקורבנות השואה . " מאז שנת 1988 נערך במחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין ביום הזיכרון הטקס המרכזי של "מצעד החיים , " שבו משתתפים בעיקר צעירים יהודיים מישראל ומהתפוצות , חיילי צה"ל וניצולי השואה . הצועדים יוצאים ממחנה ההשמדה אושוויץ למחנה בירקנאו הסמוך . מטרתו המוצהרת של המצעד היא " להנחיל לדור הצעיר את זיכרון השואה ולקחיה , " אם כי "לקחי השואה , " אם חורגים מהאמירות הטריוויאליות – זה נושא השנוי במחלוקת בקרב הוגים ומחנכים . " מצעדי החיים" מתקיימים בדרך כלל בחודשי האביב והסתיו , ורוב המשתתפים בהם הם תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר התיכוניים . מאז החלו המסעות לפולין , מתנהל סביבם ויכוח סוער , המע R ב טיעונים רבים ושונים – חינוכיים , פסיכולוגיים וסוציולוגיים . ויכוח זה הוא חלק מהותי מהדיון הכללי המתנהל סביב הנצחת השואה והיחס אליה בין מייצגי גישות שונות , ומנוגדות , לסוגיה הזאת . ( על מקומה של השואה בשיח הישראלי , ר' שני ערכים במדור זה ( . ראוי להזכיר כי ב1– בנובמבר 2005 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה המכריזה על 27 בינואר , היום שבו שחרר הצבא האדום ב1945– את כלואי מחנה ההשמדה אושוויץ : " היום הבינלאומי לזיכרון השואה . " ההחלטה כוללת סעיף המביע "התנגדות לכל צעד המכחיש את השואה כאירוע היסטורי" וקורא למדינות לפתח תוכניות לימודיות על זוועות התופעות של רצח עם שיתבססו על "גינוי כל גילוי של חוסר סובלנות , הסתה ושימוש באלימות כלפי בני אדם או קהילות , על בסיס מוצא אתני או אמונה . " משרד החינוך הישראלי הודיע על היערכותו לציון היום הזה במערכת החינוך . יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בארי צימרמן יום זה , ד' באייר , המעוגן בספר החוקים של מדינת ישראל כ"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל , " החל את דרכו לאחר מלחמת העצמאות כיום זיכרון ממלכתי לחללי מלחמה זו . ברבות שנים וחללים הוא משמש היום כלי מרכזי להבעת כאבם של אזרחי המדינה על הנופלים במלחמות ישראל . בתוך מסורת התרבות היהודית , בריבוי פניה , בולט ייחודו של יום זה , שהרי ארבעת צומות החורבן העתיקים ( י' בטבת , י"ז בתמוז , ט' באב וצום גדליה ) ועמם אחיהם הצעיר "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" מעמידים במרכזם אסונות לאומיים , שיש לזוכרם , להתאבל עליהם ולהשתמש בהם כמנוף להמשך הקיום הלאומי , ואילו "יום הזיכרון" אינו כרוך באסון לאומי , כי אם בהאחדתם של אסונות אישיים–משפחתיים רבים לכלל אבל ציבורי על המחיר האנושי הנורא שגובה מאיתנו ההישג הלאומי של קיום מדינה ריבונית בארץ–ישראל . יום זיכרון מיוחד לנופלי מלחמות קיים בכמה מדינות ברחבי העולם . ידוע בייחוד יום הזיכרון ( Memorial Day ) המתקיים בארצות הברית של אמריקה . תחילתו אמנם אינה במלחמת העצמאות , ( 1783-1765 ) אלא במלחמת האזרחים שהתחוללה בתוך ארצות הברית , ( 1865-1861 ) אבל הוא הרחיב את תחומו והוא משמש יום שבו מעלים את זכרם של חללי ארצות הברית בכל מלחמותיה . ימי זיכרון לאומיים לחללי מלחמות נקבעו במדינות לא מעטות בעקבות שתי מלחמות העולם . ההיסטוריון הנודע , חוקר הלאומיות , ג'ורג' ל' מוסה ציין בספרו הנופלים בקרב שלאחר מלחמת העולם הראשונה התפתחו בארצות רבות אופני הנצחה וזיכרון שתכליתם היתה לדרוש "מכל האזרחים , " בשם קורבנם של הנופלים , "מחויבות מלאה ונטולת סייג לאומה . " "רק לאחר המוות ההמוני במלחמת העולם השנייה איבד פולחן הנופלים באירופה את המסר הפטריוטי שלו . " בדבריו על תרבות ההנצחה והזיכרון בישראל מעריך מוסה כי אנדרטות הזיכרון בישראל , הממשיכה לחוות את חוויית "הנופלים בקרב , " אין בהן , בדרך כלל , מסרים תוקפניים ולאומניים , כמו שהיה באירופה בין שתי מלחמות העולם , ויש בהן יותר מתן ביטוי לאבל האישי ולזיכרון המשפחתי . ביישוב היהודי בארץ , בתקופת המנדט , נהגו לציין ב11– בנובמבר את יום שביתת הנשק במלחמת העולם הראשונה , שהיה ליום זיכרון בארצות אירופה , ונהגו לענוד בו פרחי פרג אדומים . כמו שמציין מעוז עזריהו בספרו פולחני מדינה , התעוררה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא