יום הזיכרון לשואה ולגבורה

עמוד:399

להנציח לא רק את הנספים במחנות ההשמדה , אלא לא פחות מכך , ואולי בעיקר , את לוחמי הגטאות . מכיוון שהמרד הידוע ביותר היה מרד גטו ורשה , שפרץ בערב חג הפסח , הוצע לקבוע את יום הזיכרון בין חג הפסח ליום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות וליום העצמאות עצמו . בחירת מועד זה הציבה קושי רב לפני הנציגים הדתיים , שכן , ההלכה אוסרת לקיים ימי אבל ומספד בחודש ניסן . לאחר שהרוב החילוני עמד על דעתו בנוגע לקיום יום הזיכרון בתאריך המוצע , נאלצו נציגי המפלגות הדתיות להשלים עם ההחלטה . כאשר הציג , מטעם ועדת משנה שנבחרה לכך , חבר הכנסת נורוק , איש הפועל המזרחי , באפריל , 1951 את ההצעה לציין בכ " ז בניסן את " יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות , " הוא נשא דברים נרגשים שבהם העלה את זכר מיליוני הקורבנות , אך הקדיש רק שני משפטים למורדי הגטאות . את בחירת חודש ניסן הסביר באמירה ש " רוב השחיטות של יהדות אירופה " מאז ימי מסעי הצלב אירעו בחודש ניסן . הרבנות הראשית יזמה , כבר בשלהי , 1948 את עשיית י' בטבת , אחד משלושת הצומות הקשורים בחורבן הבית , ל"יום הקדיש הכללי" למיליוני קורבנות השואה , ובו אמורים מי שתאריך הירצחם של קרובי משפחתם אינו ידוע להם לומר " קדיש" לזכרם . כאן האבל הפרטי מצטבר לאבל לאומי , ולעומת זאת , "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" התמקד מלכתחילה באבל הציבורי ובמשמעותו הלאומית . השואה הציגה , כידוע , לפני כל אדם חושב דילמות קשות בניסיון להבין את פשר התופעה המפלצתית ואת לקחיה ; דילמות אלה היו חמורות פי כמה אצל הוגים ורבנים דתיים , ובייחוד חרדיים : התיאודיציאה , צידוק הדין , שהיא עמוד תווך באמונה הדתית היהודית ( כמו באמונות דתיות אחרות , ( עמדה במבחן שאין קשה ממנו . השאלה הקלאסית " מה חטאו מיליון הילדים שהושמדו בשואה "? לא נתנה מנוח לרבים . האדמו " ר מליובביץ , ' ועמו רבנים אחרים , ראו בשואה חבלי–משיח המבשרים גאולה . רבנים חרדיים אחרים הציגו את השואה כעונש משמים על " חטאיהם הנוראים " של הציונים " שעלו בחומה ומרדו כנגד שמיא . " רבני החרדיים ראו בטקסי יום השואה בכללותם , ובייחוד בדקות הדומייה ובצפירה , " מנהג של גויים . " בראשית ימי המדינה הם אף כינו את ימי הזיכרון " ימי אידם , " ביטוי השמור למועדים של גויים . הם עצמם לא קבעו יום אחר לאבל על קורבנות השואה , בנימוק כי אין כיום סמכות לרבנים לקבוע ימי זיכרון ומספד חדשים . כמה מחשובי הרבנים החרדיים הוסיפו קינות מיוחדות על השואה לקינות תשעה באב . סירובם המופגן של חרדיים לעמוד ברגעי הדומייה לזכר דגם של מחנה טרבלינקה המוצג בבית לוחמי הגיטאות . עצרת גדולה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה נערכת מדי שנה גם בקיבוץ לוחמיהגטאות . מקומם המרכזי של הקיבוצים נובע ממאמצי ההנצחה שהם הקדישו לפעולות המרד , שבהן מילאו חברי התנועות החלוציות בפולין תפקיד מרכזי

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר