פסח

עמוד:394

המפגש של אנשי העלייה השנייה עם הפסח , ובייחוד עם ליל הסדר , היה מורכב יותר . אלה שהיו בעלי משפחות נטו להמשיך את מסורת בית ההורים וערכו סדר מסורתי , אלא שבאווירה החלוצית של אז הם קיצרו את החלק המסורתי ויצאו מבתיהם אל החולות או אל המרחבים הפתוחים וחברו אל הפועלים הצעירים , רווקים רובם , בשירה ובריקודים , שהיו לעיקרה של החגיגה . במקומות רבים בארץ , מספר מוקי צור , קטעו הפועלים את קריאת ההגדה המסורתית המונחת לפניהם , ועברו לקריאת פרקי ספרות ושירה עבריים , משולבים בשירה ובריקוד . "ליל פסח היה מעין תפילה ומצעד ניצחון של זמר עברי , שגם אם הגיע מרחבי הגולה , הרי שכאן קיבל תבלין מיוחד . " בתולדות היישוב ייזכר הסדר המיוחד שנערך בקבוצת כינרת בפסח 1917 ובו אירחה הקבוצה הקטנה את הפליטים התלאביביים שגורשו מהעיר בידי השלטונות העותמאניים . באוויר ריחפה חרדה קשה . לארץ הגיעו הידיעות על הטבח האיום שטבחו התורכים בארמנים . "ליל הסדר המשותף בכינרת ביטא את הרצון לעמידה משותפת גם בעת משבר נורא . ... הסדר לא הכריז על עצמו כמורד , כשונה , כמהפכני , ההגדה המסורתית היתה כנראה במקום , אך האווירה היתה אחרת . " בשנות ה20– וה30– התפתח בערים שונות , אך בייחוד בתלאביב , דפוס חדש של "סדרים ציבוריים" שיועדו בעיקר לפועלים רווקים ולעולים חדשים . הביקוש לסדרים האלה היה גדול והם נערכו לא רק במסעדת הפועלים הגדולה שכונתה " מטבח הפועלים , " אלא גם באולמות גדולים כגון "אוהל–שם" ו"מוגרבי . " המעלעל בעיתוני הימים ההם אינו יכול שלא להתרשם מהאווירה המיוחדת ששררה סביב החג באותם ימים . הנה , לדוגמה , ידיעה קצרה בדבר המתארת את ליל הסדר של שנת 1927 בתל–אביב : 750 " פועל היו מסובים אל ה'סדר , ' שערכה ועדת התרבות באחד מאולמי התערוכה , ביניהם 400 לפי כרטיסי מחוסרי עבודה , ב2– ג"מ [ גרוש מצרי ; בארץ השתמשו עד שנת 1927 בכסף מצרי ורק אז הנהיגו שלטונות המנדט מטבע מקומית ] לכרטיס , שאר הכרטיסים – ב8– ג"מ . עובדות הקורסים לחקלאות ולבישול הכינו את הארוחה בעבודת התנדבות , וחברי 'הפועל' היו הסדרנים . השולחנות נערכו בטעם רב , הסדר היה מופתי באדיבות ובנוחות . היה ב'סדר' חלק מסורתי וחלק אמנותי . מקהלת 'אוהל' שרה מזמירות הפסח של אנגל . חברים אחדים מ'אוהל' דקלמו מהשירה הצעירה . קהל אלפי פועלים התאסף בתום הסדר אל גן התערוכה ובילה בריקודים כל אותו הלילה . " ידיעת כרוניקה זו אוצרת בחובה תמונה מעניינת מן ההווי ששרר בארץ באותה שנה , כשהאבטלה היתה בשיאה , אך גם היא לא הפריעה לשמחת החג . מסורת הסדרים הציבוריים נמשכה , בצורות שונות , בשנות המנדט ומאז כך גם בתקופת המדינה : סדרים ציבוריים לעולים חדשים וסדרים לחיילים במחנות צה " ל , ולצדם – סדרים בבתי מלון שנערכו על בסיס מסחרי , וכמעט כולם במתכונת המסורתית . רוב גדול מאוד של מי שמזדהים כחילונים משתתפים בסדר כלשהו , משפחתי , בהשתתפות חברים , או ציבורי . הציבור החילוני , רובו , משלב בהתייחסותו לפסח היבטים מסורתיים לצד היבטים חילוניים . ביעור החמץ , ששומרי מצוות מקפידים עליו בחומרה , אינו תופס מקום מרכזי בחיים החילוניים . אכילת מצות בפסח היא מן המנהגים המסורתיים שגם חילונים שומרים עליהם , אבל רובם אינם נמנעים מאכילת חמץ בפסח . אמנם בהשפעת המפלגות הדתיות קיבלה הכנסת , ב , 1986– חוק האוסר " הצגת חמץ למכירה " בפסח , אבל הוא איננו נאכף , מה גם שתמיד אפשר למצוא חמץ בחנויות של לא–יהודים . ניתן לומר שאכילת מצות בצד חמץ בפסח היא הוכחה נוספת לרצונם של חילונים רבים למצוא כלי ביטוי חגיגיים שיש בהם מן המסורת אבל הם אינם דתיים גרידא . העובדה שחופשת הפסח בבתי הספר נמשכת כשבועיים וחצי , ומקומות עבודה רבים נסגרים לכל תקופת החג ועובדיהם יוצאים לחופשה , עושה את הפסח לחג החופשות הפופולרי , ומשפחות ישראליות רבות מנצלות את הזמן לבילוי באתרי נופש ולטיולים , בארץ ובחו"ל . הזירה שהתרחשו בה התמורות המהפכניות ביותר בחגיגת חג הפסח היא זירת הקיבוץ . מוטי זעירא מדגיש , בספרו קרועים אנו , כי חג הפסח , בגלל אופיו המסורתי , "העמיד את הציבור החלוצי בכללו , ואת ההתיישבות העובדת בתוכו , בפני הצורך המיידי הכפול : לערוך בירור רעיוני על תכניו של החג , ולעצב באופן מעשי את צביונו בחיי היישוב . " האופי המשפחתי בשנות ה20- וה30- התפתח בארץ דפוס חדש של סדר-פסח – " סדר ציבורי" שנועד בעיקר לפועלים רווקים ולעולים חדשים . בתצלום סדר ציבורי שנערך בירושלים ב , 1935- שבו השתתף גם משה שרת ( אז שרתוק )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא