חנוכה

עמוד:378

להשליט עליו את מרותו . ההקבלה ההיסטורית נוצרה בקלות . ימי המנדט הבריטי ובהם המלחמה על התרבות העברית ועל חירות המולדת , בהנהגת קבוצה נבחרת של יהודים , חלוצים , שהגיעו לארץ–ישראל לאחר גלות , נראו כמעין חזרה על הפרק ההיסטורי הקדום . הצלחתם הגדולה של יהודה המכבי ואנשיו להקים מדינה יהודית בארץ–ישראל , לאחר גילויי אומץ לב ותושייה צבאית , היתה קול מבטיח שדיבר אל היישוב העברי ממעמקי ההיסטוריה . נסיבותיו ההיסטוריות של חג החנוכה זימנו מקורות טובים למיתוסים החדשים בשעת המאבק למען מדינה יהודית בארץ–ישראל . הפרשנויות הרווחות לחג החנוכה תמכו בדעה שיש חוקיות בהיסטוריה היהודית : תקופות של שעבוד ואובדן דרך , ולאחריהן תקופות של התנערות מעול הכובש , התגבשות פנימית והשגת עצמאות מדינית ותרבותית . הספרות העברית שלפני הקמת המדינה הרבתה לעבד את חומרי מיתוס החשמונאים לכלל מסכת שכללה את שלילת הגלות , ציור האפשרות שיהודים נחושים ואמיצים יצליחו לגבור על הכובש , והדגשת הגורל ההיסטורי של היהודים במרוצת הדורות כמוביל בהכרח לעצמאות ולמדינה שלהם . מוטיבים הקשורים בחג החנוכה שימשו לביסוס הקשר עם ארץ–ישראל . אזור מודיעין נהפך לאחד האתרים שסימלו בעיני רבים גילויים של "גבורה יהודית" בתקופות שונות ( בדומה למצדה ולתל–חי . ( החשמונאים צוירו כגיבורים גם על רקע העובדה שהכירו את הארץ , התהלכו בה וניצלו את הטופוגרפיה והנוף לצורך מלחמתם ביוונים . גם אופייה של המלחמה , כאוסף של פעולות גרילה מתוחכמות , שירת יפה את גיוס התודעה ההיסטורית למלחמה בבריטים . הרקע ההיסטורי של חג החנוכה אפשר לצייר את היהודים כמי שבימי שיאם לא היו עשויים מחומרי הגלות , אלא כאנשי מעשה , הגשמה וגבורה . בכך התאפשר להזכיר כי היהודי היה לוחם ומקים ממלכתיות יהודית כבר בימי קדם . מן ההתחלה נטלו חלק בחג החנוכה שני יסודות : היסוד הלאומי והיסוד הדתי . אם במשך הדורות הותכו השניים למסכת אחת , הרי לאחר קום המדינה נוצר מתח ביניהם . הממלכתיות הישראלית ביקשה להדגיש את היסוד הלאומי בחג החנוכה . חנוכה נתפס כמודל המציג את ההבדל בין עם ישראל בגולה לעם ישראל בארצו . הציונות החילונית הדגישה את ההיבט האוטואמנסיפטורי , את הרעיון שהיהודים נטלו אחריות על גורלם וחוללו בעצמם את תחייתם הלאומית . עם זאת היא היתה גם מוכנה לאמץ לה את הצד התרבותי , כחג המסמל את המאבק בהיטמעות תרבותית , באובדן השפה והזהות , אף כי המלכים החשמונאים היו דוברי יוונית , שמות רובם היו יווניים , והם הושפעו מאוד מתרבות יוון . המחנה הדתי העדיף לעמוד על הצד הדתי של החג ולהדגיש את חג החנוכה כחג של הגברת התודעה הדתית . השבת הפולחן בבית המקדש לאחר טיהורו סימלה את הגברת זיקתו של העם למצוות הדת . בייחוד מודגש בפרשנות הדתית של החג ההיבט הנסי הגלום בחנוכה : נסים מתרחשים בצמוד להתחדשות דתית ולהתנערות מטומאתה של תרבות זרה . מאמצע שנות ה90– עורכת עיריית חיפה בסופי השבוע של חודש דצמבר שורה של אירועים תרבותיים–פסטיבליים וחברתיים , במסגרת שזכתה לכינוי "חג החגים , " שבה חוגגים תושבי העיר ואורחים מכל קצווי הארץ את שלושת החגים של שלוש הדתות , החלים בדרך כלל בסמיכות זמן : חנוכה , רמדאן וחג המולד . היוזמה הזאת , שנועדה לחזק את הדו–קיום בעיר ולטפח רוח של סובלנות ופתיחות , ראשיתה ב , 1914– כשהחל חסן שוקרי לכהן כראש עיריית חיפה . מאז הנהיגו את המנהג הזה , אם כי לא בקביעות , כל ראשי העיר . ואולם רק במפנה המאות זכה "חג החגים" למעמד של קביעות ולהשתתפות של רבבות רבות של חוגגים , יהודיים וערביים , מאמיני שלוש הדתות וחילוניים כאחד . השקה נוספת בין חנוכה לחג המולד מתרחשת בחודש דצמבר בבתי ספר שבהם יש ריכוז ניכר של ילדי מהגרי–עבודה " ) עובדים זרים , ( " נוצריים רובם , הנוהגים לחגוג את חג המולד . בכמה ארצות נעשה חג החנוכה בין היהודים לתחליף חג המולד המאפשר להם התמקדות בחג יהודי מקביל . עם זאת יש בארצות הברית יהודים רבים המדליקים בבתיהם גם חנוכייה וגם עץ חג המולד , באשר חג המולד איבד מכבר , בשדרות רחבות , את משמעותו הדתית ונעשה חג עונתי המוקדש לקניות ולבילויים . המחקר על מרד החשמונאים ועל תקופת שלטונם לא חדל גם בזמן האחרון . את הדימוי של המלכות החשמונאית בעיני חז"ל הכתיב במידה רבה היחס השלילי לאלכסנדר ינאי , יריבם של הפרושים . בראשית המאה ה21– הופיעו מחקרים המציבים סימני שאלה גם על התיאור המקובל של יהודה ואחיו ( ר' הערך הזרמים והמחלוקות בתקופת הבית השני במדור זיכרון , מיתוס והיסטוריה . ( ספק אם גילויים אלה יוכלו לעקור מלב הרבים את ההזדהות הרגשית עם מניפי נס המרד מכפר מודיעין .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא