חנוכה

עמוד:376

חנוכה בעת החדשה אך טבעי היה שהתעוררות התנועה הלאומית תפנה את מבטה אל האתוס של המכבים , לוחמי העצמאות . כמו בנושאים אחרים , כך גם כאן פילסה תנועת ההשכלה את הדרך . למחקריו של ההיסטוריון צבי גרץ , שפורסמו במחצית השנייה של המאה ה , 19– ולתיאורים שהוא תיאר את מרד החשמונאים היתה השפעה ניכרת על התגבשות התודעה הלאומית . ואמנם , שום חג מחגי ישראל לא שודרגה חשיבותו הלאומית כפי שאירע לחג החנוכה . "הלאמתו" של חג החנוכה עלתה בקנה אחד עם התביעה הציונית להמיר את הציפייה הפסיבית לגאולה מידי שמים לעשייה אקטיבית שמטרתה גאולה עצמית , או "שחרור עצמי" – "אוטו–אמנסיפציה . " לא מקרה הוא שפינסקר , באוטואמנסיפציה , העלה את המכבים לדרגת סמל לימים שבהם זקף העם היהודי את קומתו . גם הרצל לא פסח על הסמל : בסיום מדינת היהודים כתב : "לכן אני מאמין , כי דור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה . שוב יקומו המכבים " ! בהצגת המכבים כמודל לחיקוי היתה מובלעת התרסה כלפי התפיסה הרבנית , שלפיה , ניצחונם היה מעשה ידיו של האל . לימים ביטא זאת ביטוי חד אהרן זאב בשירו הידוע "אנו נושאים לפידים : " "נס לא קרה לנו , פך שמן לא מצאנו" ... "בסלע חצבנו עד דם , ויהי אור . " אבל מה שהניע את הציונות לאמץ אל לבה את חנוכה היה לא רק הרעיון של "השחרור העצמי , " ואף לא רק הכמיהה לחידוש הממלכתיות היהודית בארץישראל , שנשענה על הצלחת החשמונאים לקיים את עצמאותם – הגם שהיתה יחסית וחלקית והתקיימה רק כשבעים שנה , אלא גם הכוונה לעודד נכונות למאבק על הגנת התרבות הלאומית המתחדשת . כבר בתקופת "חובבי ציון" כבש לו חג החנוכה מעמד מיוחד , והרב שמואל מוהליבר הציע לעשותו לחגה הרשמי של התנועה . הצעה זו לא יושמה מחשש שהבלטת אופייה הלאומי של התנועה תסבך אותה בצרות מול השלטונות בארצותיהם ותסכן את רעיון ההתיישבות היהודית בא"י . ואולם שיקולים אלה לא מנעו ייסוד אגודות ומועדונים רבים ששמם ומטרותיהם הושפעו מסיפורם של המכבים . עם התפתחות היישוב החדש בארץ–ישראל נוצרו התנאים שהגבירו את תחושת הביטחון ואפשרו את הוצאתו של החג מן התחום המשפחתי והביתי הסגור אל התחום הציבורי הפתוח , אל הפרהסיה . חגיגת החנוכה הבית–ספרית הראשונה בארץ , שבה הודגשה גבורת המכבים , נערכה בראשון–לציון ב1889– ביוזמתו של המורה דוד יודלביץ . בעשור הראשון של המאה ה20– השתרש תהלוכת נושאי לפידים בחנוכה בתל-אביב . במשך השנים נכרך מנהג הדלקת האורים עם מאבק העצמאות של החשמונאים , כסמל לכך שניצחונם לא היה נס כמוצג במסורת הרבנית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא