חנוכה

עמוד:375

נרות ולהפחית במהלך ימי החג עד לנר בודד . על מקור המנהג נחלקו החוקרים ; יש ביניהם הקושרים את המנהג עם חגי אש ואור שהיו נוהגים גם בעמים אחרים בתקופה זו של השנה , שבה חל היום הקצר ביותר 22 ) בדצמבר . ( בני האדם נהגו אז להדליק אש כדי לסייע לכוחות האור להסיג לאחור את כוחות החושך . כך נהגו במצרים הקדומה , ביוון העתיקה , בפרס וברומא . חוקרים אחרים שוללים גישה זו וטוענים כי אין לה אחיזה במקורות העתיקים העומדים לרשותנו . חג החנוכה , שמקורו לאומי לא פחות משהוא דתי , והוא בא להזכיר את ניצחון החשמונאים על "היוונים" והחזרת העצמאות ליהודה , הוצג במסורת הדתית כפועל יוצא של ההתערבות האלוהית הנסית , ולא כתוצאה של מעשה ידיהם של אנשים חיים , בשר ודם . נראה , כי על רקע טראומת מרד בר–כוכבא , לא רצו החכמים להדגיש את הצד הלאומי ( ובייחוד נזהרו מלפאר את גבורת המכבים ) והעדיפו להתריע על סכנות הטמונות במרידה בשלטון זר . מגמה זו גברה ככל שגבר חששם של חכמים כי עלילות החשמונאים ימריצו ניסיונות מרידה נוספים כלפי השלטון הרומי . לימים , לאחר החורבן , משגברה הסכנה שהייאוש שפשט בעם יביא לזניחת האמונה , ייתכן שקישורו של החג עם הנס אמור היה לעודד ולחזק את רוח העם בציפייה לנס הצלה נוסף . על רקע זה מעריכים חוקרים רבים כי חז"ל הצניעו את ההיבט הלאומי של החג ובחרו להקנות לו אופי דתי בעיקרו . עם זאת מעטים החיובים ההלכתיים הכרוכים בחג , והם כוללים את תפילת "על הנסים" וקריאת הלל שלם בכל ימי החג בבית הכנסת , ואיסור של הספד ושל תענית בכל ימי החג . חג החנוכה בימי הביניים בימי הביניים גבר משקלו של החג , כנראה על רקע רדיפות היהודים . החג , שנתפס כמסמלה של עמידה מול לחצים מבחוץ וסכנת שמד ושל ניצחונם של יהודים על רודפיהם , ענה על צרכים מיידיים בתקופה ההיא . תשומת לב מיוחדת ניתנה לחלקן של הנשים במרד החשמונאים , מתוך הסתמכות על האגדות שרווחו בעם ( חנה ושבעת בניה , הסיפור על יהודית שהתיזה את ראשו של הולופרנש , שלפי דעת החוקרים חובר בתקופת מרד החשמונאים , ועוד , ( ולפיכך נהגו הנשים בקהילות רבות שלא לעשות מלאכה כל עוד דולקים הנרות . במאה ה13– חיבר פייטן לא ידוע את הפיוט "מעוז צור ישועתי , " לפי מנגינה של שיר עם גרמני . בקהילות רבות הונהג מנהג קבוע לשיר אותו כחלק מטקס הדלקת הנרות . לאחר זמן נכנס לשימוש גם "הש H ש , " שבאמצעותו מדליקים את הנרות . החנוכייה , כפי שהיא מוכרת לנו היום , עוצבה בימי הביניים והחנוכיות האמנותיות הראשונות הן מן המאה ה . 10– בתקופת הרנסאנס באיטליה עוצבו חנוכיות יפות ביותר . במאה ה17– אנו עדים להתפתחות מרשימה מבחינה אמנותית בעיצוב החנוכיות בסגנונות שונים , בארצות שונות , שהושפעו במידה רבה גם מהאמנות המקומית של הסביבה שבה פעל האמן בונה החנוכייה . כיום מוצגות חנוכיות אמנותיות במוזיאונים רבים בעולם . חנוכה נודע בקהילות רבות לא רק כחג האורים , אלא גם כחג המשחקים , לילדים ולמבוגרים כאחד . המשחק הנפוץ ביותר – הסביבון ( ועליו אותיות נ ' ג ' ה ' ש ' על צלעותיו , שהן ראשי תיבות של " נס גדול היה שם , " שהומרו בארץ ל–נ ' ג ' ה ' פ ' – " נס גדול היה פה , (" שמקורו בהודו , התגלגל לאירופה , נקלט גם בקהילות ישראל ואף שימש להימורים . מבוגרים נהגו לשחק ב " קלפים של חנוכה " ובמשחקים נוספים . יש גורסים שמקורו של המנהג לתת דמי חנוכה לילדים , שפשט בעיקר בארצות אשכנז , קשור במעות שנתנו להם הוריהם לצורך המשחק . את מנהג אכילת הלביבות והסופגניות , העשויות בשמן , תולה הפולקלור בנס פך השמן . הדלקת נרות חנוכה היא מנהג מאוחר יחסית . יש הקושרים מנהג זה עם "חגי אש" שנהגו בעמים שונים בתקופה זו של השנה . בתמונה : הדלקת נרות בידי חיילי צה"ל

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר