חנוכה

עמוד:374

חנוכה יורם מלצר חנוכה הוא החג הראשון מבין החגים המסורתיים שעבר בעת החדשה תהליך של "הלאמה , " אשר הגיע לשיאו במהלך התגבשותה של התנועה הציונית , שראתה במכבים ובמאבקם מקור השראה למאבקיה שלה . ואולם החגיגיות הרצינית שליוותה את טקסי החנוכה הציבוריים לא פגמה בשמחת החג המשפחתית , שאפיינה את החג הזה יותר מכל חג אחר גם בדורות קודמים . ואכן , חנוכה בימינו הוא , כמדומה , החג המשפחתי השמח ביותר , חג שבו הילדים והוריהם חוגגים בצוותא , בעיקר סביב טקס הדלקת הנרות , המל 4 וה בשירי החג , באכילת סופגניות ולביבות ובשמחת הילדים על קבלת דמי חנוכה . על מקורותיו של החג חנוכה הוא חג מסורתי שאינו נזכר במקרא . מקורו בספרי המקבים הנמנים עם "הספרים החיצוניים" וסיפורו ניזון במידת מה גם מתיאוריו של יוסף בן–מתתיהו ( יוספוס פלאוויוס . ( האירועים הקשורים בחג התרחשו בתקופה שבה היתה הארץ נתונה לשלטון הסלווקים , שתרבותם היתה יוונית–הלניסטית , ותרבות זו השפיעה במידה ניכרת על סגנון החיים של היישוב היהודי . הכוהנים הגדולים , שהיו קודקוד האוטונומיה היהודית , כיהנו בחסדו של השליט , קנו את משרותיהם מידו בכסף והתחרו זה בזה מי יצליח לגבות יותר מסים לאוצרו . סיפורו של החג , כפי שהתגבש בזיכרון הקולקטיבי של העם , הוא מתקופת שלטונו של המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי ( שהיה מכונה בארצו בכינוי "אפיפנס , " כלומר המפואר , ובמקורותינו – "הרשע , ( " שהתנכל לקודשי היהודים , בזז את אוצרות המקדש וביקש להטיל איסור על הפולחן היהודי . בתגובה לגזרות אלו פרץ מרד בהנהגתם של מתתיהו הכוהן לבית חשמונאי מהכפר מודיעין , ובניו , ובראשם יהודה , שנתכנה לימים יהודה המכבי ( או המקבי . ( בשורה של קרבות הביס יהודה את צבאותיו של אנטיוכוס ובשנת 164 לפנה"ס הצליח לשחרר את ירושלים ולטהר את בית המקדש , ובכ"ה בכסלו – לחנוך את המזבח ולחדש את הקרבת הקורבנות . על פי הסיפור המסורתי , קשור החג בנס שנוסף על נס ניצחונם של המכבים , המעטים מול הרבים , והוא נס פך השמן . בבית המקדש לא נותר אלא פך שמן אחד , שהספיק לתאורה ליום אחד , אבל נתרחש נס והוא הספיק לשמונה ימים . מסיפור זה , שבספר חשמונאים א , ' נגזר המנהג לחוג את חג החנוכה שמונה ימים . לפי גרסה אחרת , שיש המסמיכים אותה על ספר מקבים ב , ' חג שמונת הימים לא היה אלא חג סוכות שנדחה , שלא ניתן לחוג אותו במועדו בגלל התנאים ששררו אז בירושלים , והוא נחוג באיחור רק לאחר שחרור בית המקדש בידי יהודה . המנהג של הדלקת נרות חנוכה הוא מנהג מאוחר . לפיו מדליקים ב"חנוכייה" ביום הראשון נר בודד ובכל יום מוסיפים נר אחד עד שבסיום החג דולקים שמונת נרותיה . זוהי גרסת בית הלל , המקובלת . לגרסת בית שמאי , יש להתחיל בשמונה שונים , המזוהים בדרך כלל עם האגף המתון של הציונות הדתית , לנצל את יום הזיכרון לכינוס " אירועי הידברות " בין דתיים לחילונים , שנועדו למה שהם הגדירו " איחוי הקרעים בעם . " בתמיכת המדינה הוקם "מרכז יצחק רבין , " שמשכן הקבע שלו נחנך בתל–אביב במלאת עשור לרצח . נוכחותם של אישים רמי מעלה , מדינאים ואנשי רוח מעשרות מדינות בטקס הזה נתנה ביטוי להערכתם הרבה אל האיש ופועלו . המרכז פועל להנצחת זכרו של יצחק רבין ולבחינת הלקחים שעל החברה הישראלית להפיק מהרצח , מנסיבותיו ומהשלכותיו . במרכז הולך ומוקם מוזיאון שישקף את התפתחות החברה הישראלית בתקופת חייו של רבין ואת התחנות החשובות בחייו . הפעילות החינוכית של המרכז מקיפה שכבות חברה רבות , יהודים וערבים , בני נוער וחיילים , ותיקים ועולים חדשים . התוכניות החינוכיות מתמקדות בשאלות של מנהיגות , סובלנות , שלילת האלימות וחיזוק ערכי הדמוקרטיה . כמו כן שותף המרכז ליוזמה של עיריית תל–אביב-יפו לקיים , אחת לשנה ביום הזיכרון , עצרת המונים בכיכר רבין . המדינה קבעה סממנים ממלכתיים והנהיגה פעילות טקסיתחינוכית במסגרות הכפופות לה – בתי ספר ויחידות צבא , שבהם גם מתקיימים דיונים בסוגיות הנוגעות ליום זה . בחיפוש אחר מתן ביטויים קהילתיים ומשפחתיים ליום הזיכרון עלו יוזמות שונות , כגון היוזמה להדליק נרות זיכרון בכל בית והיוזמה לקבוע תענית ביום זה , שאומצה על ידי קהילות התנועה ליהדות מתקדמת ( רפורמית ) בארץ . יש להניח שבחלוף השנים , ככל שירבו מי שלא חוו ישירות את טראומת הרצח , תגבר נחיצותו של כלי ביטוי אישי ומשפחתי לזיכרון . העדר סמל כזה עלול למסמס את מעמדו של היום בקרב הדורות שלא ידעו את יצחק .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא