לוח השנה: החגים והמועדים

עמוד:360

לוח השנה : החגים והמועדים הלאמתם וחילונם של חגים עתיקים ויצירת חגים חדשים – מבוא שלושה כינויים עבריים כלליים לאותה יחידת זמן המובדלת מאחיותיה להיות מסגרת חד–שנתית קבועה להתנהגויות סמליות . שניים – "חג" ו"מועד" – שמות מקראיים הם , והנותר , "יום טוב , " הוא שם תלמודי . חגים הם תמיד מרכיב בולט בחייה ובתרבותה של כל חברה אנושית והם ממלאים תפקיד חשוב בתפיסת מושג הזמן של בני האדם . החגים יוצרים את פסקי הזמן החוזרים על עצמם בין "הימים הרגילים , " "ימי החול . " חוקרי תרבות רבים קושרים את התהוות החגים הראשונים במפגש שבין הצורך לתת פשר לכוחות הטבע ובין הצורך לתת משמעות למחזוריות הטבעית של השמש ( יומית , ( של הירח ( חודשית ) ושל עונות השנה המתחלפות . לפיכך , במרבית התרבויות חגי הטבע הראשונים קשורים בחילופי עונות השנה ובהשתנות אורכם של היום ושל הלילה . כך , למשל , בתרבויות רבות , במחצית השנייה של חודש דצמבר , בימים שבהם מגיע הלילה לשיא אורכו , יש "חגי אור" שנועדו לסייע ב"גירוש כוחות החושך . " בתרבויות רבות ניכסה הדת המאורגנת את חגי הטבע ואת חגי מעבר העונות ונתנה להם את תכניה . על אלה הוסיפה חגים הבאים לבטא את דבקותו של היחיד בציוויי הדת . למעשה , בתקופות ארוכות בתרבותם של עמים רבים – ובייחוד בזו של העם היהודי , שזהותו היתה דבוקה תקופה ארוכה כמעט לבלי הפרד בזהותו הדתית – נראה התוכן הדתי בתקופות מסוימות כתוכנו הבלבדי כמעט של החג . כבר בימי קדם נוצרו בתרבויות השונות חגים שניתן לכנותם חגים היסטוריים , בדרך כלל לציון ניצחון צבאי חשוב . לעתים נוסף לחג כזה נופך דתי בדמות תפילת הודיה לאל ( או לאלים ) על שהעניק את הניצחון לחוגגים . חג החנוכה גם הוא דוגמה לחג על ניצחון צבאי שניתנה לו גם משמעות דתית . בעת החדשה נוספו חגים בעלי אופי מדיני–היסטורי ( כגון חגי עצמאות ושחרור של עמים ) או חברתי–היסטורי ( כגון אחד במאי , ( או חגים ששילבו את השניים 14 ) ביולי , חג המהפכה הצרפתית ; 7 בנובמבר , חג המהפכה הבולשביקית הרוסית . ( תהליכי המודרניזציה והחילון הביאו בעמים רבים בין השאר לא רק לשינוי תרבות החיים של ההווה , כי אם גם לגיבוש גישות חדשות כלפי העבר , ובכלל זה כלפי החגים המסורתיים , מתוך רצון למלא את התרבות בתכנים מודרניים המבטאים את החיים העכשוויים . תהליכים אלה לא פסחו על האופן שבו חוגגים את החגים בעם היהודי . בשנים שבהן היתה הזהות בין העם היהודי ובין הדת היהודית מ 7 I ית , הודגש מאוד התוכן להגביל את השוק החופשי , לרבות את חופש ההתקשרות של הפרט , משיקולים של צדק או תקנת הציבור . זוהי טענה מוסרית העשויה להצדיק הגבלה על חירות הפרט לקנות איבר להשתלה או ביצית להפריה , וגם על התערבות בפעילות של גורמים פרטיים בתחום הבריאות . לקריאה נוספת : אלמוג שולמית , ובן–זאב אבינעם ( עורכים . ( הריון מסוג אחר – עיון רב–תחומי בהפריה חוץ–גופית . ( הוצאת הקיבוץ המאוחד , . ( 1996 גראור , דן ומינה . איאוגניקה : השבחת האיכות התורשתית של האדם ( משרד הביטחון הוצאה לאור , . ( 1992 הד , דוד . אתיקה ורפואה ( משרד הביטחון הוצאה לאור , . ( 1990 כהן–אלמגור , רפאל ( עורך . ( דילמות באתיקה רפואית ( מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד , . ( 2002 שטיינברג , אברהם . אנציקלופדיה הלכתית–רפואית ( מכון שלזינגר , ירושלים , . ( 1996 שלו , כרמל . בריאות , משפט וזכויות האדם ( הוצאת רמות , אוניברסיטת תל–אביב , . ( 2003 שפירא , עמוס . "הסכמה מדעת לטיפול רפואי – הדין המצוי והרצוי , " עיוני משפט , יד ( תשמ"ט . ( Publishing Company , New York , 1959 ) . Jakobovits , Immanuel . Jewish Medical Ethics ( Bloch 1995 ) . Human Experimentation ( Oxford University Press , Doctors and the Nuremberg Code – Human Rights in Annas , George J . and Grodin , Michael A . The Nazi

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא