|
|
עמוד:353
משפט , אתיקה , דת ורפואה בישראל כרמל שלו המאה ה20– היתה תקופה של 9 דמה טכנולוגית אדירה במדעי הרפואה , קדמה שהביאה עמה דילמות מוסריות רבות הנוגעות לחיים ומוות . הידע על גוף האדם ויכולת ההתערבות הטיפולית העלו חששות מפני ההיבריס של " לשחק את האלוהים , " מצד אחד , והציבו שאלות בדבר כבוד האדם , מצד אחר . התבוננות בהתייחסות לסוגיות האלה בארצות שונות מלמדת כי היא תלוית תרבות ומושפעת מאמונתם של הנוגעים בדבר ומהשקפת עולמם . בישראל מושפעת ההתמודדות עם הדילמות הללו במידה רבה מן המחלוקת בין הגישות הדתיות לגישות החילוניות . התפתחות הנורמות המשפטיות בישראל מורה על מתח בין היותה דמוקרטיה שהמערכת החוקתית שלה מבוססת על עקרונות הומניסטיים וליברליים , לבין המחויבות החוקתית להבטיח את אופייה של המדינה כמדינה יהודית ( אף שיש מחלוקת בדבר משמעותה של הגדרה זו . ( בזירה הזאת של האתיקה והמוסר של הרפואה יש אמביוולנטיות מיוחדת בין דתיים לחילונים , כי בצד ניגודי הגישות יש גם השפעות הדדיות : חיי החילונים מושפעים מהחלטות ממלכתיות הנגזרות מכוחן הפוליטי של מפלגות דתיות וחרדיות , ומהשפעת רבנים בקביעת מדיניות ממשלתית ; ואילו הציבור הדתי מושפע ללא ספק ממה שקורה בציבור החילוני . יתרה מזאת , לעתים העמדות הרבניות הן מתירניות יותר מן העמדות ההומניסטיות . עקב כך יש לישראל ( בעיני ישראלים ולא ישראלים כאחד ) דימוי סתירתי : מצד אחד , מדינה הנתונה להשפעות רבניות מגבילות ( למשל , בנוגע לטיפול בחולה הנוטה למות , ( ומן הצד האחר – מדינה הנתפסת כמתירנית ביותר ( למשל , בנוגע להולדה רפואית ושיבוט . ([ cloning ] שאלות של חיים ומוות הסוגיות הערכיות העומדות על הפרק קשות , והן נוגעות למישורים האינטימיים ביותר של חיי הפרט . בתחילת החיים עולות שאלות בנוגע לשליטה של הפרט על כושר הרבייה , למן הפסקות היריון והפריה חוץ–גופית ועד סוגיית השיבוט הגנטי . ( cloning ) טכנולוגיות אלו מעוררות שאלות משפטיות ודילמות אתיות בנוגע למעמד העובר , להגדרת ההורות ולחירות ההולדה . למשל , האם ובאילו תנאים מותר להשמיד ביציות מופרות ? אם הושתלו כמה ביציות ונוצר היריון מרובה עוברים , האם נכון לדלל עוברים , ואם כן – איזה מהם ? ובמקרה של תרומות זרע ותרומות ביצית : מי הוא האב ומי היא האם , ומהו המעמד ההלכתי של היילוד מבחינת דיני הממזרות ואיסורי העריות ? כיצד לנהוג אם נתגלעו חילוקי דעות בין בני זוג ? האם או מתי להשתיל ביציות מופרות שהוקפאו ? באילו תנאים מותר לערוך הסכם לנשיאת עוברים ( פונדקאות ?( שאלות אלו ועוד רבות כמותן מורות על המורכבות של הדיון בנושאים הנוגעים לתחילת החיים . אבל גם בסוף החיים מתעוררות שאלות קשות . כיצד יש לנהוג כלפי החולה הנוטה למות ? ומהם הכללים בנוגע למותר ולאס'ר בנטילת איברים מנפטרים לצורך השתלה והצלת חיים של הזולת ? בקצה זה של ציר החיים שיטות חדשניות לשימור החיים מעוררות דילמות קשות בנוגע לקדושת החיים , הגדרת המוות , כבוד המת ורצונותיהם של הנפטר והאנשים הקרובים לו . עניינים אלה נוגעים כולם לערכי היסוד החוקתיים של מדינת ישראל בהגדרתה כמדינה יהודית דמוקרטית . ערכים של צדק , שוויון וחירות הם ערכי היסוד של הדמוקרטיה , המושתתת על ההכרה הבסיסית בכבוד האדם . ערכי זכויות האדם באים לידי ביטוי מובהק במגילת העצמאות של מדינת ישראל . ראוי לזכור שקיים קשר היסטורי בין מערכת הערכים הזאת לבין הגורל של העם היהודי במאה ה . 20– בשנת 1948 התקבלה , על רקע לקחי השואה היהודית , ה"הכרזה לכל באי עולם" בדבר זכויות האדם . "הזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות " , נאמר במבוא של הכרזה זו , שבאה להגן על האדם מפני עריצות ודיכוי . יתרה מזאת , הזוועות שעשו רופאים נאצים בניסויים בבני אדם הולידו , בין היתר , את הקוד של נירנברג , שקבע לראשונה עקרונות אתיים בנוגע לרפואה , היונקים מן המוסר ההומניסטי ומקובלים על כל העולם . הלקחים מן הפשעים שבוצעו כדי לשפר את הגזע הארי מהבהבים גם כאותות אזהרה בשיח האתי העכשווי על השבחה גנטית . יחד עם כך התחולל במחצית השנייה של המאה ה20– שינוי ביחסים שבין רופאים לחולים . הרופא לא נתפס עוד כיודע כול ובעל כוח מעין–מאגי לרפא את החולה , אלא כבן אנוש היכול גם לטעות . השינוי הזה בא לידי ביטוי גם במשפט . עם התרבותן של תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית נקבעה מסגרת נורמטיבית לאחריות המקצועית של רופאים . כמו כן נדרשו בתי המשפט להגן על זכויות החולים כלפי המטפלים בהם , והעיקרון של האוטונומיה של החולה החליף את הפטרנליזם שהיה מקובל ביחסי רופא–חולה . סמכות הרופא לקבל החלטות עצמאיות על פי מיטב שיפוטו בנוגע לטובת החולה נשמטה , ובמקומה קנתה לה אחיזה תפיסה של שותפות בקבלת החלטות . על הרופא הוחלה חובה להעביר לחולה מידע
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|