מוסר מלחמה בישראל

עמוד:349

במלחמה ; אך אפשר שדווקא משום שלא הסכימו להכיר בפשרה המוסרית המתחייבת מעצם השימוש בנשק , התבטא לא פעם מוסר המלחמה שלהם בדאגה לשלמותו המוסרית של הלוחם , ולא להשלכות פעולותיו על הצד שכנגד . מדינת ישראל באה לעולם ובכליה "תורת מלחמה צודקת" המבוססת על שני הענפים המסורתיים : עקרון "צדקת המלחמה" הישראלי בוטא ברעיון שרק "מלחמת אין ברירה" היא מלחמה צודקת ; עקרון "צדקת הלחימה" בוטא ברעיון של "טוהר הנשק . " שנות המדינה עם קום המדינה היה היישוב היהודי לישות פוליטית עצמאית , בעלת צבא שהוכיח את כוחו בלחימה . מעמד זה כרוך היה מטבעו בדילמות חדשות בנוגע לשימוש בכוח . שאלות אלו התעוררו מיד עם תום הקרבות , למשל בסיפוריו של ס . יזהר " חרבת חיזעה" ו"השבוי , " שהשתקפו בהם מצוקה וביקורת על מחירה המוסרי של מלחמת העצמאות . זאת ועוד , פרט לעצמאותם המדינית של היהודים הולידה המלחמה גם את בעיית הפליטים הפלסטיניים שהתבטאה עד מהרה בהסתננויות של פלסטינים חזרה לארץ , ובהם גם לוחמים שביצעו פעולות טרור נגד יישובים ישראליים . מול המדינה עמדה כעת דילמה דומה לזו שעמדה לפני היישוב בימי המרד הערבי – האם מן הראוי , כאשר לא ניתן לפגוע בתוקפים עצמם , לקיים מדיניות של "תגמול" כלפי פלסטינים חפים מפשע ? הכרעתו של היישוב בזכות מדיניות ההבלגה נבעה , בין השאר , מהסתייגותו מאופן פעולה שכזה . לא כך היו פני הדברים בשנותיה הראשונות של המדינה . כדי להרתיעם ממתן מחסה למסתננים , יזם צה"ל פעולות ענישה קולקטיבית נגד תושבי כפרים פלסטיניים . פעולות אלו לא עלו בקנה אחד לא עם תפיסת מוסר הלחימה שהתגבשה בימי היישוב ולא עם עקרונותיה של תורת המלחמה הצודקת . סביב דילמות אלה החל לבצבץ הקושי בדבקות ב"טוהר הנשק , " ועמו הנצו עמדות ריאליסטיות ( כמשמעותן לעיל ) בנוגע למוסר מלחמה . בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב1953– התריס בן–גוריון כנגד הדרישה לפגוע רק בתוקפים : "יש הבדל בין מלחמה ובין משפט . במשפט יושב שופט . הוא שומע את כל הצדדים , בוחן את העדויות ... ומוציא פסק דין . פלוני אשם – הוא מעניש אותו ; אלמוני אינו אשם – אינו מעניש אותו . אבל במלחמה אי אפשר לעשות זאת . בכל המלחמות נופלים רק האשמים . " ? נוכח התבטאות זו מן הראוי להזכיר מושג נוסף המשמש לא פעם בדיון הציבורי סביב מוסר ומלחמה בישראל . לדידם של ישראלים רבים , עצם העיסוק בשאלת מוסר המלחמה מבטא מורך לבב , או חוסר הבנה של המצב הקיומי שבו שרויה המדינה ; בעיניהם , המתחבטים בשאלות המוסר במלחמה אינם אלא "יפי נפש , " המעמידים את ניקיון כפיהם מבחינה מוסרית , או אף את טובת האויב , לפני האינטרסים של העם והאומה . במונחי העמדות הכלליות ששורטטו לעיל , מביע המונח "יפה נפש" עמדה כעיןריאליסטית בנוגע למלחמה . שיאן של פעולות התגמול היה באוקטובר , 1953 שבו פשטה יחידה של צה"ל על הכפר הפלסטיני קיביה בתגובה על רצח אם ושני ילדיה בידי מסתננים . כ70– פלסטינים נהרגו בפעולה , שעוררה זעם ושאט נפש בארץ ובעולם . מאמר ביקורת חריף על הפעולה שפרסם ישעיהו ליבוביץ' שב להגות בקונפליקט היהודי סביב השימוש בכוח שבו התחבט היישוב בראשית דרכו . " מבחינה מוסרית ומצפונית התקיימנו במשך דורות בחממה מלאכותית , שבה יכולנו לגדל ולטפח ערכים ותוכני תודעה שלא הועמדו במבחן המציאות " , כתב ליבוביץ , ' וטען כי בהתפארם בעליונותם המוסרית התעלמו היהודים מן העובדה , שבסיטואציה שבה היו נתונים , שפיכות דמים קולקטיבית , שבסלידתם ממנה התגאו , כלל לא היתה אפשרות פתוחה לפניהם . ואולם תקומתו המדינית של עם ישראל מעמידה אותו במבחן שאליו לא נדרש זה דורות . קל , טען ליבוביץ , ' לסבול למען ערכים נשגבים , ואף למות למענם מות קדושים , יותר מלפעול לאורם כאשר מנגד עומדת טובתם של ערכים נשגבים אחרים , הלוא הם "הצרכים והאינטרסים הקיבוציים המוצדקים . " ליבוביץ' לא שלל את הזכות להילחם על צרכים ואינטרסים אלה , נהפוך הוא , אלא שדווקא בלחימה שכזו צריכים להישמר האידיאלים הנשגבים , שעצמאות מדינית וכוח צבאי הם מועד הרמטכ"ל משה דיין עם צנחנים שהרבו להשתתף בפעולות התגמול בשנות ה . 50- בין המצולמים : אריאל שרון ורפאל איתן . שיאן של פעולות התגמול היתה ההתקפה על הכפר קיביה בתגובה על רצח אם ושני ילדיה ביישוב-ספר יהודי . בהתקפה זו נהרגו כ70- פלסטינים והיא עוררה זעם ושאט-נפש בארץ ובעולם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר