מוסר, אתיקה ומשפט

עמוד:341

מוסר , אתיקה ומשפט אסא כשר כל פעולה אנושית ניתנת להערכה מנקודות מבט שונות . כל כוונה שלפני מעשה , כל תנועה בשעת מעשה וכל תוצאה לאחר מעשה ניתנות להערכה מנקודת מבט מוסרית , מנקודת מבט אתית ומנקודת מבט משפטית . מנקודת המבט המוסרית נבחנת פעולה של אדם על רקע תפיסת ההסדרים הראויים של היחסים שבין אדם לחברו , באשר הוא אדם . רבים מן המעשים שכל אחד מאיתנו עושה משפיעים על זולתו . לא מעטים מן המעשים הללו משפיעים עליו שלא מרצונו או אף למורת רוחו . ברצותנו לכבד את הזולת באשר הוא אדם , עלינו להכיר את הגבול שבין השפעה מותרת , המבטאת כראוי את כבוד הזולת באשר הוא אדם , לבין השפעה אסורה , הפוגעת בכבוד הזולת באשר הוא אדם . הספרות הפילוסופית מציעה תפיסות שונות בדבר ההסדרים הראויים . חרף ההבדלים שבין הגישות השונות ניתן להציג תנאים כלליים , מוסכמים במידה רבה , שיש לעמוד בהם כדי לבטא את כבוד האדם , הלכה למעשה : ראשית , יש לקיים ביטוי מעשי של ההבחנה בין האדם לבין היבטים אחרים של העולם . אדם אינו חפץ , אינו מכשיר , אינו אביזר ואינו בגדר רכוש , לא הוא ולא איבריו . ( מעמד ההבחנה בין בני אדם לבין בעלי חיים מסוימים שנוי במחלוקת ( . שנית , יש לקיים ביטוי מעשי של ההכרה במעמד המיוחד של האדם באשר הוא אדם , לא באשר הוא נמנה עם קבוצה מסוימת של בני אדם , שיש להם זהות המפרידה בינם לבין זולתם . ההכרה בכבוד האדם באשר הוא אדם כרוכה ברעיון השוויון של ערך האדם . שלישית , יש לקיים ביטוי מעשי של ההכרה באוטונומיה של כל אדם , בתחומים הבסיסיים של חייו . מן הראוי שלא להפריע לאדם לעשות כאוות נפשו , בתחומים הללו , בגבולות מתאימים , ואף לעזור לו , בהסדרים חברתיים , ליהנות מן החופש באותם תחומים . ורביעית , כיוון שאין דרך לקיים מערכת של הכרה באוטונומיה של כל אדם , בכל התחומים הבסיסיים של חייו , בלא להטיל עליה מגבלות , יש לקיים ביטוי מעשי של ההכרה באוטונומיה של כל אדם , בתחומים האלה , על ידי הטלת מגבלות זהירות , אך ורק לשם הגנה על האפשרות לקיים היטב את המערכת כולה . נקודת המבט המוסרית נקראת "דקה , " מפני שהיא רואה את האדם אך ורק באשר הוא אדם . נקודת מבט אתית נקראת " עבה" יותר , מפני שהיא רואה את האדם לא רק באשר הוא אדם , אלא גם בהיותו פעיל במסגרת מקצוע ( מהנדס , שופטת , ויותר , לשמר את הזיכרון של הרעיון הציוני ושל גיבוריו זוכים להתייחסות צינית , בדומה להתמכרות לייצור המקומי של פורמאטים בידוריים על חשבון יצירה ישראלית אותנטית , " משלנו . " ככלל , משנות ה90– משקפת התקשורת הכלללאומית את ההגמוניה של ממשלה המנהיגה בדרך א–פוליטית קבוצות מתחרות ועוינות זו לזו . ההבנה שאחדות לאומית שייכת לעבר הביאה את הממשלה להפוך את הטלוויזיה הציבורית לשולית באמצעות פתיחת מבחר עצום של ערוצי "בידור" המספקים מין , אלימות ושיח שיש הרואים בו וולגרי , ורבים טוענים כי מטרתם לנטרל את הדיון הפוליטי ולתרום לדה פוליטיזציה של הציבור . תהליך זה מאשש את ההתחפרות של תרבויות נבדלות במובלעות משל עצמן , סביב תקשורת משלהן , וגוזר על ישראלים מן השורה לשוטט בין ערוצים על–לאומיים , שרובם לא מובחנים האחד מהאחר , או לכבות את המכשיר . לקריאה נוספת : אלמוג , א . . ( 2003 ) "ראשית שידורי הרדיו בארץ–ישראל בתקופת המנדט – אינטרס יישובי ציוני או מנדטורי קולוניאלי , " ? בתוך יהושע בן–אריה ( עורך ) ירושלים בתקופת המנדט ( עמ' . ( 238-217 ירושלים : יד יצחק בן צבי . יורן , נ . . ( 2001 ) ערוץ : 2 הממלכתיות החדשה . תל–אביב : רסלינג . כ"ץ , א . האז . ה . . ( 1995 ) "עשרים שנות טלוויזיה בישראל . " זמנים , . 91-80 : 52 כ"ץ , א ,. וסלע , ה . . ( 1999 ) דו"ח ברכה , מדיניות תרבות בישראל . ירושלים : מכון ון ליר . כץ , א ,. ואחרים . . ( 1992 ) תרבות הפנאי בישראל : תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית . 1990-1970 מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי . ליבס , ת . . ( 1999 ) מבנה השידור כמבנה החברה . קשר , . 97-88 : 25 Social Science . New Brunswick , New Jersey : Book" . In I . L . Horowitz , ( ed ) . The Use and Abuse of Katz , E . ( 1971 ) . "Television Comes to the People of the . Liebes , T . ( 2005 ) . Acoustic space : The Role of Radio in Transaction Books Israeli Collective History .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר