הקיבוץ – יצירה מקורית המחפשת את דרכה

עמוד:336

התקשורת בניסיון ליצור ישראליות חילונית תמר ליבס כוחם של אמצעי התקשורת ( המודפסים , ולא כל שכן , האלקטרוניים ) בהאצתן של תמורות חברתיות ותרבותיות בתקופה המודרנית ולאחריה טמון ביכולתם לחדור הביתה ישירות , כמעט ללא תיווכם של סוכני החברות המסורתיים , כגון המשפחה ומערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות . טענה מרכזית בחקר התקשורת של המאה ה20– היא כי הטלוויזיה ( ובמידה פחותה , לפניה , הרדיו , ( ביכולתה לפתוח צוהר לעולם שמחוץ לבית , ביטלה את שליטת ההורים ( והבעלים ) במידע שאליו נחשפים בני הבית , ויצרה יתר פתיחות ושוויוניות ביחסים שבין ילדים להוריהם , ובמקרים רבים גם בין גברים לנשיהם . כשמדובר בעם הספר , דהיינו , בחברה יהודית שאופיינית לה דרגה גבוהה של אוריינות קריאה , נראה שחילון התרבות כבר החל לפני חדירת כלי התקשורת האלקטרוניים , בחלחול של מגמות מהסביבה התרבותית באירופה לעיתונות היהודית . בד בבד כתבי העת היהודיים במזרח אירופה של המאה ה19– ( המגיד , המליץ , הצפירה ואחרים , ( ששאפו להרחיב את מעגל קוראיהם , לא נכתבו בניב מקומי , כי אם בעברית , שפה שהיתה מובנת לחלק גדול מהקוראים ( ולא נתפסה כנחותה , כמו היידיש . ( שפת הקודש נעשתה כלי לתכנים שנשאבו מתנועת ההשכלה , ותרמה לתהליך של חילון העברית ולצמיחתה של קהילה יהודית על בסיס חילוני וציוני . להתפתחויות אלו היו , כמובן , השלכות על התפתחות העיתונות העברית ביישוב היהודי בארץ–ישראל . עיתונות במובנה המודרני , כמספקת בראש ובראשונה מידע חדשותי לקוראים על בסיס יומי , התפתחה למעשה בארץ למן שנות ה20– של המאה ה . 20– ואולם ניצניה הופיעו כבר קודם לכן , כשייסד בן–יהודה את היומון האור , שהופיע בשנים . 1915-1910 כעשר שנים לאחר מכן נוסדו שני העיתונים היומיים , שהיו אז ונותרו במשך שנים רבות הגדולים והמשפיעים ביותר בדעת הקהל היישובית : הארץ , שמגמתו היתה " אזרחית–ליברלית , " בעריכת משה גליקסון , שהחל להופיע בשנת 1919 ונעשה יומון ב ; 1923– ודבר , שהוקם ב1925– כביטאונה של הסתדרות העובדים , בעריכתו של ברל כצנלסון . שני העיתונים האלה קבעו את מערכותיהם בתל–אביב , ולא בירושלים שהיתה עד אז מרכז הפעילות בתחום העיתונות וכתבי העת , וגם בזה יש משום ביטוי מובהק לתהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו אז את היישוב , שקבע את העיר הצעירה למרכז פעילותו התרבותית ( ר ' ערך תל–אביב – קלות הדעת והנשיאה בעול במדור ספרויות ואמנויות . ( שני העיתונים האלה היו מעורבים , כבר מראשיתם , במאבקים על עיצוב דמותה של החברה היישובית . דוגמה בולטת לכך היא התייצבותם נגד הפשרה שנרקמה עם המפלגות הדתיות והחרדיות בנוגע להגבלת זכות הבחירה לנשים , פשרה שהוכשלה לבסוף באספת הנבחרים של היישוב . בתקופת היישוב , בא"י המנדטורית , ובשני העשורים במשך השנים השתנו אופיו והשפעתו של הקיבוץ באופן יסודי . בשיאו הוא היה המגזר שהנהיג את היישוב , ותרם גם לאתוס החברתי שרווח בו וגם ליצירתן של צורות תרבות רבות . במהלך השנים אבד לו הרבה מאופיו המיוחד , והוא נגרר אחרי המגמות ששלטו בחברה הסובבת ושעמדו בסתירה לערכיו המקוריים . בראשית המאה ה21– כמעט כל הקיבוצים ה"מסורתיים" ( הנקראים בלשון ימינו "שיתופיים ( " מבוססים היטב מבחינה חברתית , כלכלית וגם אידיאולוגית , ומתגאים שהם שומרים על הגחלת ; ברוב הקיבוצים שהופרטו עדיין באים לידי ביטוי , אף כי במידה מצומצמת יותר , לא מעט מערכי הקיבוץ הבסיסיים ; וקומץ הקיבוצים הצעירים ממשיכים לחפש בנמרצות אחר דרכים חדשות לביטוי ערכים אלה , בייחוד באמצעות פעילות פוליטית וחינוכית בשכבות המקופחות . על אף ההתנכרות של רוב החברה הישראלית לערכי היסוד של הקיבוץ , וחרף השפעתם ההרסנית של רוח הזמן ושל גורמים היסטוריים אחרים , הרעיון הקיבוצי בהחלט לא אבד מן העולם . לקריאה נוספת : ב' בן–אברם , חבר הקבוצות , תל–אביב . 1976 ברזל , א , ' מידות היחד , תל–אביב . 1984 ח' גבתי , מאה שנות התיישבות , תל–אביב . 1981 ב' כנרי , לשאת את עמי ההגשמה , השליחות , והדימוי העצמי של הקיבוץ המאוחד , תל–אביב . 1989 ע' ליבליך , קבוץ מקום , ירושלים , –––––– . 1984 גלגולו של מקום , ירושלים . 2000 א' מרגלית , השומר הצעיר מעדת נעורים למרכסיזם מהפכני , תלאביב . 1971 מ' צור , ת' זבולון , ח' פורת , כאן על פני אדמה , תל–אביב . 1981 UK , 1992 & 1997 . H . Near , The Kibbutz Movement : A History , OUP , Oxford Cornell UP , 2004 . Can Kibbutzim Survive in Present-Day Israel ? , Mort , J-A & Brenner , G ., Our Hearts Invented a Place :

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא